"לָארִי סְלִיק הוּשְׁלַךְ לְבֵית הַסֹּהַר לִפְנֵי עֶשֶׂר שָׁנִים בְּגִין מַעֲשֵׂי תַּעֲבוּת בִּילָדִים, הִתְעַלְּלוּת וּנְסִיּוֹן אִנְס," דִּוֵּחַ לֵאוֹ. עֵט הַנִּבְרֶשֶׁת שֶׁבְּיָדוֹ שֶׁל אָדָם נֶעֱצַר לְפֶתַע. אָדָם הִבִּיט בְּלֵאוֹ בְּהֶלֶם. "זֹאת הָיְתָה סֶלִין?" לֵאוֹ הֵנִיד בְּרֹאשׁוֹ. "כֵּן, אֲדוֹנִי אַלְבָרֶז. אָבִיהָ הַמְּאַמֵּץ שֶׁל גְּבֶרֶת אַלְבָרֶז הוּא נָבָל סָרוּחַ וּמְנוּוָל." פָּנ