למחרת, סלין ישבה בדירה על כיסא נצרים וקראה ספר. רובין, בינתיים, צעדה הלוך ושוב בכעס, מקללת בקול רם. "מה לא בסדר באידיוט הזה? קיבל מכה בראש או משהו? הוא עזב את אשתו לבד כדי לטפל בכלבה הזאת קרלי! וקרלי הזאת – אוף! להיות פילגש זה רע מספיק, אבל לסמם את עצמה? זה פשוט פתטי!" רובין הייתה זועמת באמת. כשנסעה לאסוף את סלין בלילה הקודם, היא מצאה אותה יושבת על הרצפה, מחבקת את ברכיה. כשסלין הרימה את ראשה, פניה