מבטיהם הצטלבו. סלין הביטה באדם ברצינות ועשתה כמיטב יכולתה להסביר: "אדם, אני לא שלחתי את התמונה לסבתא. אני לא אודה במשהו שמעולם לא עשיתי." קרלי משכה בחולצתו של אדם. "אתה מאמין לה? היא עדיין ממציאה תירוצים בשלב הזה! איזו חצופה!" מבטו של אדם היה קר כקרח. הוא הורה: "סלין טייט, תתנצלי עכשיו!" סלין, בעיניים אדומות, עמדה זקופה והשיבה: "אני אחזור על זה שוב. אני לא אתנצל כי לא עשיתי את זה." היה מבט אפל בעי