כשהמילה "אמא" חמקה משפתיו, אדם חש גל של הקלה שאף אחד אחר לא ראה את הרגע. אחרי הכל, היה לו מוניטין לשמור עליו. הוא מעולם לא עשה דבר כל כך אבסורדי בחייו! למרבה המזל, מילותיו המרגיעות הרגיעו את סלין. היא התמקמה בחיבוקו. היא אחזה בחוזקה במותניו ושקעה בחזרה לישון. אדם לא יכול היה שלא להרגיש שהיא באמת דביקה. הוא הוריד את מבטו, ושם לב שהיא כבר לא בוכה. אבל ריסיה הארוכים עדיין נצצו בלחות, וזה היה באמת מקס