♡ מנקודת המבט של לילי ♡
התלמידים שהתעכבו במסדרונות הפנו את ראשיהם לעברנו. ציפייה ניכרת על פניהם בזמן שחיכו לעימות.
בזמן שהם חייכו אל אשר הזועם, בהיתי בו בבהלה. גופו הנוקשה התקדם לעברי בצעדים ארוכים והגיע אליי חמש שניות לאחר צעקתו.
הוא תפס את זרועי, אחיזתו איתנה כשהוא משך אותי לתוך כיתה ריקה. הוא סגר את הדלת בחבטה קלה והתנשא מעליי.
הייתי נעול על הדלת, אחת מזרועותיו מעל ראשי מנעה מאף אחד להיכנ
















