♡ נקודת מבטה של לילי ♡ התרחקתי מרוז וניגבתי את הדמעות בידיי. הסתכלתי עליה ויכולתי לראות את הרחמים בעיניה כשנעצה בי מבט. "את יכולה להפסיק לבהות בי ככה? את גורמת לי להרגיש חרא." לחשתי, מרגישה צורך להיכנס לאיזה חור ולהתחבא שם לנצח. "סליחה." היא אמרה עם הבעה אשמה על פניה. "הכל בסדר, את יכולה להגיד 'אמרתי לך'." אמרתי בעייפות, מנסה לעצור את הדמעות. "לעולם לא הייתי אומרת את זה לילי, באמת חשבתי שהוא לעולם