"מה השמועות האלה שאנחנו שומעים על קרימזון?" שאל הגאמא של הלהקה ברגע שהפגישה החלה. ליאם ירה בגארט מבט זועם ואז כחכח בגרונו. הוא שזר בקולו סמכותיות ואמר, "אני חושב שהכי טוב שנתחיל מהנקודה שבה עזבנו ומדוע עזבנו." כולם הנהנו, הנקבוביות שלהם היו רוויות בפחד מהכוח שזרם ממנו. הסמכות של ליאם לא הותירה מקום להתנגדות או לאי ציות. הנוכחות של הזאב שלו לבדה דיכאה כל מחשבה מורדת. זה והידיעה שכאשר מתריסים נגדו,