כאשר קרני השמש הראשונות של הבוקר חדרו מבעד לוילונות, ניקול פקחה את עיניה בהדרגה, מקבלת את פניה בחמימות של בית נעים. ריח של קפה טרי ומאכלים טעימים מילא את האוויר, מגרים את חושיה ומעוררים את תיאבונה. להפתעתה, היא מצאה את הילדה הצעירה, אמילי, יושבת ליד מיטתה, צופה בה בעיניים סקרניות. ניקול הציעה חיוך חלש, עדיין חשה תחושת אי נוחות לגבי זהותה שלה. "בוקר טוב," צייצה אמילי, קולה מלא תמימות. "אני שמחה שאת