ניקול פקחה את עיניה לאט, ראשה הולם בכאב עמום. היא שכבה במיטה לבנה בבית חולים, מוקפת קירות לא מוכרים. פאניקה אחזה בה כשניסתה להתיישב, אך כאב חד בבטנה גרם לה להירתע וליפול חזרה על המיטה. היא נשמה נשימות עמוקות וניסתה להירגע, תוך שהיא מתבוננת בסביבתה. החדר היה שקט. הצליל היחיד היה זה שמגיע מהמכשירים המצפצפים, שעקבו אחר פעימות הלב והנשימה שלה. לפתע, הדלת נפתחה בבת אחת. אשה הסתערה על המרפאה וצעקה בשמחה