ככל שניקול העמיקה לתוך היער, דממה מצמררת הקיפה אותה. האוויר היה כבד בתחושה של ריכוז קסם חריג, ובכל זאת, נראה שהוא לא השפיע עליה. היא נעה בנחישות, חושיה מחודדים, מחפשת מוצא שנותר חמקמק באופן מתסכל. כל צעד שלקחה נראה כמוביל אותה עמוק יותר ללב היער. העצים התנשאו לגובה ואימתניים, ענפיהם משתלבים מעליה, מטילים צללים ארוכים שרקדו בצורה מצמררת על קרקעית היער. זה היה מבוך של סודות עתיקים, וניקול לא הצליחה