בחצות הלילה, מריסול מוצאת את עצמה משוטטת באגף לא מוכר של בית הלהקה, המסדרונות מוארים בעמימות ומעוטרים בקישוטים ישנים ומאובקים התלויים על הקירות. אבק רקד באוויר והטיל צללים מצמררים על הקירות השחוקים. האווירה הייתה שונה מהאזורים המהוקצעים של בית הלהקה שהיא החלה לאט לאט להתרגל אליהם. מסוקרנת אך חסרת מנוחה, היא מעיזה לחדור עמוק יותר אל השטח הלא נודע, מודרכת רק על ידי אור הירח החיוור שחודר דרך כמה חלונ