הייתי מודאג, מאוד, מאוד מודאג. אף אחד לא הצליח להשיג את חנה כבר יומיים ורב נראה כמו גופה מהלכת. איתרנו את החברה שלה מישל, שלא שמעה ממנה כבר חודש, והיא אישרה שלחנה אין תוכניות לבוא לבקר אותה. חנה שיקרה לנו, ורב נשבע שלא קרה ביניהם שום דבר שיגרום לחנה לעזוב. האמנתי לו. "לאן היא תלך?" שאלתי את רב כשהוא ישב על הספה ונראה כמו המוות. "אני לא יודע, לוקאס," הוא אמר לי בכנות. "היא נראתה בסדר כשדיברתי איתה