בשעה 8 בבוקר, דלת חדר השינה שלי נפתחה, ואני נאנחתי קלות כשווילונות נמשכו מהחלונות כדי להכניס את אור השמש.
"שיט, לינק, מוקדם מדי," אמרתי כשכיסיתי את עיני בזרועי.
"הגיע הזמן לקום," אמרה מייגן, כשהסרתי את זרועי והפניתי את ראשי להסתכל עליה.
"מה לעזאזל, מייגן," אמרתי, כשהבנתי שנשארתי רק עם תחתונים לישון בהם בלילה שעבר.
"קום," אמרה בתקיפות. "או שלא תקבל קפה לפני שנלך."
"אויש, בסדר," אמרתי כשקמתי.
היה כמ
















