בפעם הראשונה שאבי צעק עלי והיכה אותי כל כך חזק שלא יכולתי לשבת כראוי יום למחרת, הייתי בן חמש. צ'ייס ואני שיחקנו מחבואים עם אמילי, שהייתה בת ארבע. אני התחבאתי במשרד של אבי, למרות שהיה אסור לנו להיכנס אליו. הם לא היו בבית, אז לא דאגתי שייתפסו אותי. שמעתי את דלת המשרד נפתחת, וקפאתי במקום בו ישבתי בגומחה הקטנה בין השולחן שלו לקיר ליד החלונות. שמעתי את אבי מדבר בטלפון, וידעתי שאני אבוד, אלא אם כן אוכל