סטלה שחררה אותי, אבל ציוותה עלי מנוחה מוחלטת ליומיים הקרובים. השתוקקתי לעשות משהו, כל דבר בשלב הזה; אפילו התגעגעתי לאימונים. צ'ייס היה עסוק בימים, כיוון שהיה צריך ללכת לאוניברסיטה, ואבי עדיין לא בא לדבר איתי.
נכנסתי לבית בתשע בבוקר ועליתי לחדרי כדי להתקלח כמו שצריך. עמדתי מתחת למים החמים כל עוד הרגל הפועמת שלי אפשרה לי, ואז נכנסתי לחדרי כשהמגבת כרוכה סביב מותני.
"אתה נראה הרבה יותר טוב," היא אמרה
















