ג'אקס מצא סרט בטלוויזיה ואני עצמתי את עיני לכמה דקות כשנשכבתי על הספה. כעבור חמש דקות הרגשתי גוף קטן נוחת עליי וגנחתי. לחנה הייתה דרך לפגוע בי בדיוק במקלעת השמש, וגרמה לאוויר לצאת מגופי. "אני מצטערת," היא אמרה בשקט באוזני ופקחתי את עיני להסתכל עליה. "הכל בסדר נסיכה," אמרתי וחייכתי. "אתה מריח כמו תפוזים וקפה," היא אמרה. "את מריחה כמו ורדים וצמר גפן מתוק," אמרתי כשהיא החליקה מעליי והתיישבה לידי כשזזתי כדי לפנות לה מקום. "אוקיי שייקספיר, מה התוכניות לשאר סוף השבוע?" שאל אותי ג'אקס כשכרכתי את שערה של חנה סביב אצבעותיי. "גביית כסף ושינה," אמרתי כשעצמתי שוב את עיני. "הבטחת לי מסיבת תה," אמרה חנה וקיפלה את ידיה על החזה. "וגם מסיבת תה," הוספתי וידעתי שהיא מחייכת. "אתה יכול לבוא גם כן רב," היא אמרה בחביבות והפניתי את ראשי לראות אותו מהנהן. לרב במיוחד היה מקום רך מאוד לחנה, אם כי הוא מעולם לא דיבר, תפסנו אותו פעמים רבות צופה בסרטי דיסני איתה בזמן שהיא שיחקה נסיכה או ערכה מסיבות תה והוא ישב בשקט עם נזר על ראשו. "ארוחת בוקר מוכנה יא חלאות," מרתה צעקה מהמטבח וכולנו קפצנו. בילינו את סוף השבוע בגביית כסף מעסקים מקומיים שונים ששלטנו בהם והפקדתי חצי לחשבונות שלנו ונעלתי את החצי השני בכספת בחדר השינה שלי. דלת הכספת עצמה פעלה על טביעת האצבע שלי וסריקת רשתית, ואילו לדלת שהסתירה את הכספת היה שילוב של טביעת האצבע שלי וקוד בן שנים עשר ספרות. לא הייתי פרנואיד, פשוט לא לקחתי סיכונים. היה לנו טונה של מזומנים בבית, למקרה שנצטרך להשתמש במזומן בלבד ואם נצטרך לברוח מסיבה כלשהי. היה גם סט של תעודות זהות מזויפות לכל אחד מבני הבית, כי אף פעם לא ידעת מתי החרא יכול לפגוע במאוורר. עדיין הייתי מותש מהטקס של הלילה הקודם וביליתי את סוף השבוע בבית, נרדם מול הטלוויזיה והטלפון המצלצל העיר אותי מוקדם בבוקר יום ראשון. "זה לוקאס," עניתי בעיניים עצומות. "וזה ג'סי, אתה ער?" הוא שאל אותי כשחייכתי. "כמעט," אמרתי לו. "נהיה שם בעוד שעה," הוא אמר לי ויכולתי לשמוע שהוא נוהג. "אנחנו?" שאלתי אותו. "הזקנים בעקבותיי, הם מוכנים לחלוק איתך את הטקס שלך," הוא אמר. שכחתי מזה. "אני אחכה בחדר הישיבות," אמרתי והוא סיים את השיחה. התקלחתי והתלבשתי שוב בחליפה. ככה נפגשים עם זקנים ואנחתי כשבדקתי את ההשתקפות שלי. עדיין הייתי קצת חיוור והרגשתי עייף, לא היה לי מושג שהטקס מוציא ממך כל כך הרבה אבל גם הרגשתי חזק ובטוח בעצמי. "מה אתה חושב שהם הולכים לספר לנו?" שאלתי את באז. "הם יספרו לך מה הם גילו עליי, אתה יודע שאנחנו מתגלגלים נשמות," הוא הרהר. "אז למה אתה פשוט לא מספר לי," אמרתי. "אני זוכר מתי אני אמור חצי-בן-תמותה, אל תשפוט אותי," הוא אמר וראיתי אותו פולט עשן מנחיריו. "רגיש מדי?" שאלתי אותו. "תוריד את התחת שלך למטה," הוא אמר לי והפנה לי את גבו. בדיוק סיימתי את כוס הקפה הראשונה שלי כשדלת הכניסה נפתחה. ג'סי אף פעם לא דפק ולא ציפיתי שהוא יעשה זאת. שמעתי את קולו כשהוא הוביל את שלושת הזקנים לחדר הישיבות וריבס פתח את הדלת למרתה כשנכנסה עם מאפינס, מאפים וקפה. "תודה מרתה, את הכי טובה," אמרתי לה. "ברור שאני יקירתי," היא אמרה בקריצה ועזבה את החדר כשקמתי לקבל את פני האורחים שלנו. "בוקר טוב זקנים וברוכים הבאים," אמרתי כשנלחצנו ידיים והם התיישבו. "היו כמה התפתחויות מעניינות," אמר הזקן ג'יימס כששלח יד לכוס וכולם עזרו לעצמם למגש על השולחן. "לגבי הדרקון שלי?" שאלתי אותו. "כן, לא ראינו דרקון אפור כמעט ארבע מאות שנה," קרא הזקן גארת'. "שיט אתה זקן," אמרתי לבאז. "אז זה יהיה סר באז בשבילך," הוא אמר וצחק בראשי. "אז אני מבין שדרקון אפור הוא נדיר במיוחד," אמרתי וגרמתי להם להתחיל לדבר. "האזכור היחיד של באזואיט תועד בסוף שנות השש עשרה, הוא היה מזווג לאדון ממשפחת גריי," אמר הזקן פיטר. "ועכשיו אליי... זה אומר משהו?" שאלתי אותם. "זה אומר שהדרקון שלך הוא אחד העתיקים בהיסטוריה ולכן כנראה אחד החזקים שנתקלנו בהם מזה זמן רב. הוא יוכל לספר לך על היכולות שלו כששניכם תסתדרו אחד עם השני," אמר הזקן גארת'. "ולמה זו בעיה?" שאלתי. אני לא יודע למה אמרתי את זה אבל המחשבה פשוט עלתה לי בראש. "זה יהפוך אותך למטרה, כמו גם את המשפחה שלך, להיות כל כך צעיר עם חיה כל כך חזקה יגרום לאנשים לקנא בך והם ינסו להרוס אותך לפני שתהפוך לחזק יותר. זכור הדרקונים שלנו גדלים איתנו, מתחזקים כשאנחנו מתאחדים איתם ולוקח חודשים לפעמים שנים להבין את מלוא הפוטנציאל שלך," אמר הזקן ג'יימס. "כדאי שתשאל את באזואיט אם הוא יכול להסוות את עצמו," הציע הזקן פיטר. "אתה יכול באז?" שאלתי אותו. "אולי," הוא אמר ונעץ בי מבט. "כן או לא חיה. זה בשביל ההגנה שלנו," אמרתי לו. "כן אני יכול, אתה לא כיף," הוא אמר לי ואנחתי. "הוא אומר שהוא יכול," אמרתי להם. "נראה שכבר יש לך קשר חזק אליו, האם נוכל לדבר איתו?" שאל הזקן גארת'. הרשיתי לבאז להתעורר למשמע האזכור הזה ומחשבותיו שיקפו שהוא מאוד רוצה לצאת קדימה. הרגשתי אותו כשהוא עבר לתנוחה נוחה יותר והוא הניף את כנפיו פעם אחת לפני שקיפל אותן. "דבר זקן," אמר באז דרכי כשעיני השתנו מירוק לצהוב שלו. "אתה די מרהיב באזואיט. מה אתה זוכר?" שאל אותו הזקן ג'יימס. "הזיכרונות שלי מיועדים לי ולחצי-בן-תמותה שלי בלבד, אתה צריך לדעת את מקומך זקן," אמר באז כשהסתכל לו בעיניים ומנטלית טפחתי לעצמי על הפנים על חוסר הכבוד שלו. "סלח על הפלישה אבל כדאי שתזכור שאתה רק חיה," אמר לו הזקן פיטר בנימה עצבנית. "פטפט, אתה אולי זקן אבל אתה לא מתאים לי," אמר באז ועיניהם התרחבו. הרשיתי לבאז לדחוף קדימה ולהשתלט לחלוטין כשהוא דחף את עצמו החוצה ממני והרגשתי תחושת קריעה כשנשמתו נקרעה משלי. עיני חזרו לירוק ובאז עמד בגאווה לידי, הטפרים על כנפיו מגרדים את התקרה. הלסת שלי נפלה כשראיתי אותו בכל הדרו ויכולתי להרגיש את הפחד הפתאומי שקרן מהזקנים. "אני הדרקון," אמר באז כשהוא בוהה בהם, "דע את מקומך זקני חצי-בני-תמותה." "באז," אמרתי לו והוא הפנה את ראשו להסתכל עליי. "בסדר, אבל עכשיו הם יודעים לא לדחוף אותי," הוא אמר והרגשתי אותו מתמזג איתי לאחר שהשמיע נהמה קטנה לכיוונם. כשעזב את גופי הרגשתי ריק איכשהו ואותה תחושה של שלמות וחזרה הגיעה ברגע שבאז הצטרף אליי שוב. "מה לעזאזל היה זה?" שאל ג'סי כשנעץ בי מבט בעיניים פעורות. "איך עשית את זה?" שאל אותי הזקן פיטר. "אני לא יודע, פשוט הרגשתי את באז זז," אמרתי בכנות. "אתה לא אמור להיות מסוגל לעשות את זה לפחות עוד שנתיים ולא בלי אימון," אמר הזקן גארת'. "באז די מרשים," אמרתי וראיתי אותו מגלגל את עיניו. רציתי לצחוק כי הוא נראה מגוחך עושה את זה אבל שמרתי על הנימוס שלי. "כדאי שתסווה את החיה שלך בכל פעם שאתה עוזב את בטיחות הבית שלך וככל שפחות אנשים יידעו על הדרקון האמיתי שלך כך המשפחה שלך תהיה במצב טוב יותר. אנחנו לא מתכוונים לזלזל בדרקון שלך כפי שאני רואה שהוא די עז וחזק רצון, אבל אם אתה רוצה לשרוד עד שתגיע למלוא הפוטנציאל שלך, אז זה מה שחייב להיעשות," אמר הזקן פיטר. "אני אדבר עם באז," אמרתי כשכולם הנהנו. "אם תזדקק לסיוע נוסף, אל תהסס לפנות אלינו. הפגישה הזו מעולם לא התקיימה ולפי דעתנו הדרקון האפור הזה אינו שונה מדרקון סגול, זה המסר הרשמי שיישלח. לאף מאורה אחרת מעולם לא היה דרקון אפור אז אף אחד לא ידע את ההבדל או יפקפק במה שאנחנו אומרים, אנחנו משרתים את מאורת גריי ועשינו זאת כבר כמה מאות שנים, שמור על הסודות שלך בשקט," אמר הזקן ג'יימס. "אז בעצם אתה אומר לי לרסן את החיה שלי ולהעמיד פנים שאני לא חזק כמו שאני באמת," אמרתי. "בדיוק, בחר את הקרבות שלך בתבונה, יגיע הזמן שבאזואיט יתגלה ואז יהיה לך את אלמנט ההפתעה בצד שלך," אמר הזקן פיטר. הם קמו ונלחצנו ידיים שוב כשג'סי הראה להם את הדלת הקדמית. נשארתי לשבת ליד השולחן והרהרתי בכל מה שהם אמרו לנו זה עתה. תהיתי אם באז יתחיל לזכור עכשיו שהוא התעורר במלואו. "היית צריך לעשות את זה?" שאלתי את באז. "אנשים צריכים לדעת את מקומם ואני ממש לא אוהב שממעיטים בערכי," הוא השיב. "אני חושב שאחד מהם אולי פיפי קצת," אמרתי והוא צחק בקול רם והתגלגל על גבו. "אני אוהב אותך חצי-בן-תמותה," הוא אמר אחרי זמן מה וחייכתי לעצמי. "טוב באז, נראה שנתקענו אחד עם השני," אמרתי והוא התיישב שוב זקוף. "הו לוקאס, אנחנו הולכים ליהנות כל כך ביחד," הוא אמר. "אני לא בטוח אם זה דבר טוב או לא," אמרתי כשהוא הניף את כנפיו שוב. "אנו נועדו לשלוט לוקאס, בקרוב אני אראה לך איך אנחנו שולטים באחרים," הוא אמר לי. "איך לעזאזל זה אפשרי?" שאלתי אותו והוא חייך אליי. "קל כי אנחנו חזקים יותר מדרקוני סירד ויולט," הוא אמר.