הגעתי בחזרה לפרינסטון ממש אחרי חצות, אבל הייתי נסער מכדי להירדם. הייתי בחדר הכושר, מוציא את התסכולים שלי על שק האגרוף באגרופים חשופים. רק הורדתי את החולצה כשהתחלתי להכות בשק. אפילו לא שמתי לב לדמעות שזרמו בחופשיות על פני, כשדמותו של פליקס המשיכה לפלוש למחשבותיי. "ממזרים ארורים," אמרתי בכעס כשלא הפסקתי לחבוט בשק. "מי?" שאלה מייגן מאחורי. הפסקתי לחבוט בשק, אבל לא הסתובבתי להסתכל עליה. "אנשים," אמרתי