כשמיה חזרה הביתה, היא מצאה את אדם במצב פאניקה, מבצע שיחות ונובח פקודות בטלפון. ברגע שאדם ראה את מיה, הוא ניתק את השיחה באמצע ורץ לעברה. "מיה!" קולו רעד מהקלה ורגשות מעורבים כשחיבק אותה בחוזקה. "תודה לאל שחזרת הביתה," הוא מלמל, ואז עיניו המודאגות הבחינו בפצעיה החבושים. "מה קרה לך, מותק? ואיפה היית? אפילו לא היה אפשר להשיג אותך בטלפון?" קולו של אדם היה שילוב של כעס ודאגה כשהמטיר עליה שאלות. "תירגע,