דלת המכונית נסגרה בחבטה עמומה, ואלסנדרו לא בזבז זמן בהתנעת המנוע. רגלו לחצה בחוזקה על דוושת הגז, והוא ניווט ברחובות הסואנים בדיוק ששיקף גם דחיפות וגם שליטה. אורות העיר טשטשו לפסים של צבע, קליידוסקופ של ניאון ואורות דרך, כשדהרו דרך הלילה. מיה צפתה בעולם מחוץ לחלונה, נשימתה נעתקת בגרונה כשהחום גאה בתוכה. האיש הסקסי והמסוכן הזה שלצידה היה מושך באופן שלא ניתן לעמוד בפניו, והיא מצאה את עצמה מתנדנדת על