"מה עשיתי?" מיה נשכה את שפתה, נשימתה התגברה כאשר ידו עקבה אחר קימורי ירכיה, וגרמה ליותר רטיבות להרטיב את תחתוניה. אלסנדרו צחק בציניות חסרת הומור. "אה! את כל כך תמימה, בובה, שאת יכולה לקחת חיים ואפילו לא להבין שאת האשמה. לקחת את ליבי ורמסת אותו תחת רגלייך, אבל את אפילו לא מודעת לכך," לסתו נסגרה בחוזקה כשביטא כל מילה באיטיות רבה. שפתיה של מיה נפערו כשהיא מצמצה לעבר בעלה המאפיונר, מבולבלת. ללא כל אזה