"אלוהים, מותק. אני לא יכול לשבוע ממך," אלסנדרו מלמל בין נשיקות, ידיו משתרעות אל צווארה של מיה, עוטפות את לסתה כשהוא הטה את ראשה כדי להעמיק את נשיקתם. "מה את עושה לי? נראה שאני לא יכול לשלוט בעצמי לידך," הוא הודה ברכות, מילותיו גורמות ללבה של מיה להתמלא באושר וללחייה לסמוק. האם באמת הייתה לה כזו שליטה עליו, שגרמה לו לאבד שליטה? המחשבה לבדה הייתה מעוררת יותר, והיא לא הייתה צריכה לחכות זמן רב לתשובתה