אלסנדרו היה המום לראות את מיה כל כך זועמת, עיניה בוערות בכעס לוהט כשהיא בוהה בו.
"ג'יה! מקסימו! בואו הנה!" הפאניקה והפחד בקולה היו ברורים.
ג'יה ומקסימו צייתו מיד, זינקו על רגליהם ורצו לעבר אמם. מיה אחזה בהם בחוזקה אל ליבה כאילו רצתה להסתיר אותם מאלסנדרו. אלסנדרו חש דקירה של אשמה כשראה אותה מבוהלת כל כך, כאילו היה מפלצת והיא מנסה להגן על ילדיה מפניו. ליבו כאב מההכרה הזו.
"תרגעי, מיה!" הוא אמר, וצעד
















