אלסנדרו נשען קדימה והקיש על השולחן בין ג'יה ומקסימו.
"היי, היי, חברים!" הוא אמר בקולו העמוק. שניהם הפסיקו להתווכח ומבטיהם פנו לעבר אלסנדרו. אלסנדרו חייך.
הצעד הראשון הושג.
"למה אתם רבים? זו אמורה להיות ארוחת ערב משפחתית, לא ארוחת ערב של יריבות. ותסתכלו על אמא שלכם," הוא לחש כדי שמיה לא תשמע את השיחה שלהם. הראשים של ג'יה ומקסימו הסתובבו באופן אינסטינקטיבי לעבר אמא שלהם, אבל אלסנדרו החזיק בעדינות את
















