"מיה, אני כל כך שמח שאמרת כן," אדם קרן מאושר, ופרש את זרועותיו כאילו לחבק אותה. מיה הניחה יד על חזהו, ועצרה אותו בעדינות. "לא, אדם. לא אמרתי כן. רק נתתי לך להחליק את הטבעת על האצבע שלי בגלל התקשורת והמעריצים שלך. לא רציתי לבייש אותך. אתה ידיד שלי, אחרי הכל," הסבירה מיה, מנענעת בראשה. אדם נשם נשימה עמוקה, מנסה להרגיע את עצמו. הוא לא היה ידוע בסבלנותו, אבל עם מיה, הוא היה שונה. הוא היה מוכן לעשות הכ