הצווחה העירה את חברי בית הלהקה, אבל טדמונד הצליח להרדים את אתנה בחזרה, וזה היה קל כי הצווחה לא נשמעה כמו שילה. אפשר היה להשוות אותה רק לאחת מהאומגות. רק ברי ירדה במדרגות, ועצרה ממש באמצע. "מה קורה פה?" נהם אלפא ניק מלמעלה, ממהר לעזור לשארלוט מהרצפה. האחרונה כרכה את זרועותיה בחוזקה סביב צווארו, רועדת בזרועותיו כשנאספה מהרצפה כמו תינוקת. המראה היה כואב לעיניה של שילה. היא חשבה שלא היו לאלפא ניק רגשות, אבל היה ברור שזה היה רק כלפיה. הרכות והדאגה במבטו כשסכל על שארלוט גרמו לשילה להבין שכל השנים שהיא בילתה באהבת האיש הזה היו חסרות תועלת. הוא לעולם לא ירגיש כלפיה אפילו אונקיה ממה שהיא הרגישה כלפיו. "ניק, הכלבה סטרה לי והיא אמרה שאתה יכול להירקב בגיהנום," בכתה שארלוט בצורה מעוררת רחמים, והלסתות של שילה נפלו. אפילו אחרי כל מה ששארלוט עשתה, היא מעולם לא שנאה את האחרונה. הן היו פעם חברות הכי טובות, והיא הייתה אסירת תודה שניתנה לה ההזדמנות להיות עם האיש שהיא אהבה, אם כי זה היה רק בזבוז זמן. אחרי שידעה ששארלוט עדיין התכוונה לרעה כלפיה, שילה שרטטה את קווי השנאה בליבה. "למה סטירת לה?" הטון של אלפא ניק הפיק קרח, והטמפרטורה בסלון ירדה, אבל לשילה נמאס. היא לא רצתה להיות חלק ממה שעומד לבוא. נושכת את כעסה, היא לעגה, "אז מה אם סטירת לה? היא בכל מקרה הגיעה לה." ברי הייתה המומה מכיוון שהיא מעולם לא ראתה את שילה עונה לאלפא בעבר. האם היא לא העריכה את חייה? איך היא העזה לסטור לבת הזוג של האלפא? שארלוט הייתה המומה באותה מידה אך שמחה ששילה הסכימה. אם היא השאירה רושם רע של שילה על דעתו של אלפא ניק, היא הייתה בטוחה שהאחרון לעולם לא יחשוב עליה כטובה, גם אם היא תסרב למזונות. "אני דורש שתתנצלי בפניה," ציווה אלפא ניק, מאוכזב ששילה יכולה לעשות דבר כזה. כמו שמיכה מעל השמש, הוא הופתע עוד יותר שהיא הודתה בכך. שארלוט התרגשה כששילה הלכה לעברה עם עיניים מלאות זעם. כל כך קל לתמרן את הכלבה. לא פלא שהיא לא הצליחה לכבוש את ליבו של אלפא ניק. חושבת ששילה עומדת להתנצל בפניה, הכאב על לחיה מלווה בצליל של סטירה גרם לכולם בסלון, כולל כמה מהאומגות, לעמוד מלכת. ראשה של שילה הורם בגאווה כשלחייה של שארלוט הפכו אדומות מדם מסטירה לעצמה ומסטירה באותו מקום על ידי שילה. אלפא ניק רצה להתפוצץ מכעס ועמד לפקד על הלוחמים לטפל בשילה כשמשכה בכתפיה. עיניה נצצו, וקולה היה קומי. זה היה כאילו היא הפכה לאדם אחר. "אופס, אני מצטערת שסטירת לך. לא עשיתי את זה קודם, אבל עשיתי עכשיו." חלק מפרצופה האדום של שארלוט הפך לבן, והיא הייתה חסרת מילים. לפני שאלפא ניק הספיק להוציא מילה, שילה הסתובבה. מגיעה לדלת, היא הכריזה, "נתראה מחר בבית המשפט בשעה 11 בבוקר. בואו נגמור עם זה." הצללית הדקה שלה נעלמה מהכניסה, כשהלוחמים הסתכלו על האלפא שלהם. הם ראו את כל מה שהתרחש וכבר שנאו את שארלוט. נראה שהאלפא החכם שלהם הוטעה על ידי בת זוגו. "אלפא, האם עלי לרדוף אחריה? גברת לא לקחה כלום. אולי אפילו אין לה כסף לנסיעה," שאל אחד הלוחמים. הוא לא רצה לחשוף ישירות את בת הזוג של האלפא, ביודע כמה חסר תועלת זה יכול להיות. *** כששילה יצאה מהאחוזה הגדולה, היא חייגה למספר של גולדי. "גולדי, אם את לא רחוקה, בבקשה בואי לקחת אותי." היא הייתה המומה מהמהירות שבה גולדי הגיעה. האם זה היה שתי דקות? "מה קרה?" שילה הושיטה לה את עותק ניירות הגירושין שלה כשהיא עמדה להקיף כדי לשבת במושב הנוסע. "זה נגמר. שארלוט חזרה, והוא משתתף בטקס פרסי הגאלה איתה." מרירות שררה בקולה של שילה, והיא כמעט הזילה דמעה. ערב הגאלה היה הפעם הראשונה שהיא הייתה מופיעה בפומבי עם אלפא ניק. היו לה הרבה תוכניות, בתקווה שאלפא ניק יתחיל לראות אותה אחרת אחרי זה, אבל לא עוד. גולדי הייתה כל כך עצבנית, שהיא עברה לצד הנוסע לפני ששילה הגיעה לשם, אצבעותיה הזיזו את משקפי השמש שלה מהפנים לראש. "הכלבה הדו-פרצופית. את צריכה לנהוג, או שאני אגרום לתאונה בדרך." שילה הייתה חסרת מילים. גולדי אכן יכולה לעשות זאת, שכן כעסה יכול לשרוף את הים. כששילה התיישבה במושב הנהג של הפרארי, גולדי התעצבנה לפתע לאחר שחשבה על הכל, ואמרה, "בבקשה, תני לי לבעוט לו בתחת לפני שנלך. לו ולכלבה." היא כבר לחצה על כפתור המכונית הפתוחה, עמדה לקפוץ מעל הדלת כששילה לחצה במהירות על כרית הרוורס והחלה להפוך את המכונית. כבתה היחידה של הבטא של הלהקה שלהם, גולדי הייתה קשוחה מאוד, אבל עדיין, היא לא הייתה יכולה לעמוד בפני אלפא ניק. "תן להם להיות, גולדי. הבאתי את זה על עצמי. אני מקווה שהגירושין יסתיימו מחר." "שישה חודשים טובים אבדו, שרי, זה כמו מיליארדים שאבדו," התלוננה גולדי. עם היכולות של שילה, הזמן שלה היה יקר מאוד, כל דקה שווה מאות אלפי דולרים. "אל תדאגי. לאלפא ניק אף פעם לא היה זמן בשבילי, אז עדיין עבדתי הרבה מהבית. יש לי כמה עיצובים חדשים להציג בטקס פרסי הגאלה. עבדתי גם על כמה דגמי מכוניות חדשים ועשיתי כמה עבודות פריצה בצד. הייתי חסרת תועלת רק לו אבל לא לעצמי וללהקה," משכה שילה בכתפיה. גולדי שמחה לשמוע שהחברה הכי טובה שלה לא איבדה את עצמה לגמרי. "אני שמחה מאוד שעדיין עשית מיליונים בהיותך הלונה שלו. בכל מקרה, בואי נטפל בך קודם." "הנישואים אכלו אותך רע, ואת נראית נורא. את לא ראויה לזה. אבא שלך ישמח מאוד לראות אותך שוב, אבל עם המראה הזה, הוא יחשוב שהוחזקת כבת ערובה איפשהו," נזפה גולדי. שילה הייתה דוגמנית לוהטת, מעצבת בגדים סקסית, מרוץ פראי והאקרית עזה. בכל אלה, המראה של שילה תמיד היה מעולה עד שהתחתנה לפני שישה חודשים. "גולדי, אני צריכה טובה," שילה שינתה את הנושא וביקשה. המראה שלה יתוקן בשינה טובה ורק קצת מסירות. "כל דבר, כל עוד את לא מתכוונת לחזור ולבקש מהמטומטם," פיהקה גולדי. "לא ישנת?" דאגה השתררה בקולה של שילה. "אבא בסדר? מה עם אמא? וזה מזכיר לי, לא ראיתי אף אחד מהלוחמים שלך בסביבה." בהיותה בתה של הבטא שלהם, גולדי, בדיוק כמו שלשילה מעולם לא הורשו לצאת בלי אבטחה כבדה. שילה רק הבינה שמשהו לא בסדר. "לא הייתי בבית במשך שבוע. התאכסנתי במלון סמוך כששמעתי על חזרתה של שארלוט. פשוט הרגשתי שאולי תצטרכי אותי." היא השמיטה את החלק שבו היא ראתה את אלפא ניק מסתובב בעיר עם הכלבה. שילה דאגה רק לדבר אחד. "איך הצלחת להסתובב בלי הלוחמים של אבא סביבך?" אבא שלה היה מלך האלפא והיא אהבה פשוט לקרוא לו ככה. חיוך שובב נמתח על שפתיה של גולדי. "פשוט שמתי להם חומר הרדמה במשקאות כדי לגרום להם לישון טוב." "עשית מה?" שילה הייתה עצבנית, חרוזי זיעה כיסו את פניה. "אמרת שאת צריכה טובה. עדיין לא דיברת על זה," גולדי שינתה במהירות את כיוון השיחה, ושילה נאנחה. נוהגת ביד אחת, ידה השנייה הזיזה קווצות שיער כהה ארוך שנשבו ברוח לגבה. "זה נגמר, ואני מוכנה להמשיך הלאה, אבל אני לא רוצה שאף אחד ידע מי אני." לגולדי הייתה חזרה לימים שהיו צעירות יותר. זרים חטפו אותם תמורת כופר מהלהקה שלהם. הם ניצלו, והעבריינים טופלו. עדיין, זה היה אירוע ששניהם לא הצליחו להתגבר עליו. זו הסיבה ששילה במיוחד מעולם לא אהבה להזדהות יותר מדי עם אביה. "אני בפנים, אבל היי, זה לא האוטו של האקס שלך מאחורינו?" ידיה של שילה התהדקו סביב ההגה כשהיא בוהה במראה האחורית. זה אכן היה רולס רויס של אלפא ניק מאחוריהם. "פאק!" היא שרקה. "הוא מסמן לך לעצור. את הולכת לעשות את זה?" שילה הייתה מתוסכלת. "מה הוא רוצה?"