בעוד שכולם נראו נרגשים מניצחוני, הבטן שלי המשיכה להתפתל בקשרים. ברור שמשהו קרה במהלך הקרב, משהו שצמרר אותי עד לשד עצמותיי. לא ניצחתי לבד, משהו עזר לי. אם ניסיתי לדמיין את המקור, יכולתי לראות קווצות מעושנות של חושך פועמות בקצה היער. הן השתלבו בצללים, כמעט בלתי נראות לעין בלתי מזוינת. אם התמקדתי מספיק חזק, נשבעתי שיכולתי לראות אותן זזות. גל הכוח המוזר הזה הכניס את מאיה למתח. היא שנאה את התחושה הקרה