יצאתי דרך אחת מדלתות הצד של המועדון. הדלתות האלה היו תחת מעקב צמוד כדי למנוע מאנשים להתגנב למועדון.
נשענתי על קיר הלבנים של המועדון, וששאפתי מלוא ריאותיי אוויר צח וקריר. דלת הצד הזו הייתה ממוקמת באמצע סמטה. סדרן בודד נשען על הקיר. לפי הריח שלו, הסדרן היה בהחלט בן אנוש.
"הכל בסדר?" הסדרן המחוספס הנהן לעברי, ותחב סיגריה בין שפתיו הפרודות.
הנהנתי, "רק הייתי צריכה קצת אוויר צח."
ריח הסיגריות מילא את ה
















