בעודי נואשת להיכנע לחשיכה, אצטרך לנסות שוב מחר בלילה.
בפעם השנייה, עמדתי מחוץ לגופי והבטתי מטה על צורות השינה שלי ושל אלפא אשר. מבט זועף היה חרוט על פני הישנים שלי, כאילו חלמתי סיוט.
הפעם זה הרגיש אחרת, כאילו הייתי מוחשית יותר מבעבר. לעורי כבר לא היה גוון חלומי שקוף. במקום להיות מאולצת על ידי מלך הערפדים לבקר, מעדתי לעבר גופי. המאמץ גרם לרגלי לכאוב, כאילו הלכתי דרך חול טובעני. בדיוק כשקצות אצבעותי
















