יַסְפֶּר צִמְצֵם אֶת עֵינָיו. הוּא הִפְנָה אֶת מַבָּטוֹ הַחוֹדֵר אֶל עֵינֵי לִיאָנָה, שֶׁהָיוּ חִוְּרוֹת כְּסִיד. כְּשֶׁשִּׁחְרֵר אֶת מָתְנֶיהָ, לִיאָנָה נֶאֶחְזָה בּוֹ בְּיֵאוּשׁ. הִיא הִתְעַלְּמָה מֵהַכְּאֵב בְּיָדָהּ. "לֹא, יַסְפֶּר, זֶה לֹא נָכוֹן! אֵלִיס הִתְגָּרְתָה בִּי קֹדֶם! אֲנִי לֹא הִתְגָּרְתִּי בָּהּ! הַשֵּׂכֶל שֶׁל לוֹרֶן לֹא טוֹב, אַל תַּאֲמִין לָהּ!" "הַשֵּׂכֶל שֶׁלָּהּ לֹא טוֹב? נ