"אתה טועה, מר וולטון." אניה הדחיקה את גלי ההשפלה והאי נוחות שהרגישה מול מילותיו הבוטות של אוון, ויישרה את גבה. "זו הייתה תאונה. לא עשיתי את זה בכוונה." אוון לעג. תאונה? הוא לא האמין למילה אחת ממה שהיא אמרה. עיניו החשיכו. קולו היה צרוד וחדור ברמז של הפחדה. "גברת מקמילן, אני מקווה שאת זוכרת מה אמרתי לך. אני לא נהנה לחזור על עצמי." על מה הוא מדבר? אניה הייתה כל כך שמחה אם לא הייתה צריכה לראות אותו שו