כעס סערבל בבטן של אניה כשהיא סערה החוצה ממשרדו של אוון. היא לא הצליחה להגיע למעלית. סידני חיכתה לה בחוץ. אחותה החורגת ניגשה אליה ועמדה בדרכה ברגע שראתה את אניה יוצאת מהמשרד. היא הרימה את הסנטר שלה באוויר. היה כתם של משהו אפל ומזלזל בקולה כשדיברה. אניה רצתה לסטור לה כל כך. "אניה. אנחנו צריכות לדבר." היא כבר לא הייתה חלק ממשפחת מקמילן. לסידני לא הייתה שום זכות לתת לה פקודות. "תקצרי. אני עסוקה," אמרה