אוון התקדם לעבר אניה לאט, דמותו הנישאת לגובה גדלה לצל מאיים כשהתקרב אל האישה הצעירה. אניה לא ציפתה לזה. המומה לרגע, היא קפאה במקומה. האישה הצעירה בהתה בטיפשות בגבר שלפניה. הוא היה חומה נישאת שהטילה עליה צל עמוק. ההילה המאיימת ששידר הייתה רשת עצומה שבה אניה מצאה את עצמה לכודה וחוסרת אונים. היא לא יכלה לזוז. אוון ניגש ממש אליה. אצבעותיו הדקות צבטו את סנטרה בחוזקה. קולו היה קר וחסר רגש. "גברת מקמילן,