🌿 נקודת מבטו של לוק 🌿 אצבעותיי נאחזות בהגה באחיזת מוות כשאני מאיץ ומתפתל בין המכוניות. נהגתי כבר כמה שעות טובות, לא יודע לאן אני נוסע, אפילו לא אכפת לי. לסתותיי היו נעולות ויכולתי עדיין להרגיש את העקצוץ הקל של כף ידה שפגעה בלחי שלי. הייתי זועם, זועם לעזאזל. הזזתי יד אחת מההגה כדי להעביר אותה בשיער הבלונדיני שלי. נשיפה עצבנית עוזבת את שפתיי וטרקתי יד על ההגה בתסכול. עוד לא עבר יום שלם ואנחנו שוב