לוק נושם עמוק ונמנע ממבטה החודר. פניה היו חיוורות, או שזה היה תוצאה של ההיריון, או שהייתה זו הבשורה שהוא בדיוק מסר. הוא לא התכוון לפלוט את זה ככה. לא התכוון להפחיד אותה, אבל הוא עשה זאת ואי אפשר היה לחזור אחורה אחרי זה. הוא צובט את גשר אפו ונסוג לכיוון הדלת. כשחש שגבו נוגע במשטח העץ הוא נעצר. בליבו חש שאם יחסום כל דרך מילוט, רוז לא תוכל לברוח כשתשמע את מה שיש לו לומר. זה היה מרושע מצדו לעשות זאת,