גרונה של רוז כאב מלהחזיק את הבכי שהיא כל כך נואשות עצרה. היא יכלה להרגיש את הכאב שלו כאילו היה שלה. מעולם לא חשבה שהוא עובר את כל זה. האופן שבו הציג את עצמו כשנפגשו לא היה נותן לה רמז קל למה שאורב במחשבותיו המטרידות. הוא תמיד נראה רגוע ושלו, בלי רגש אחד שפורץ מעל פני השטח. היא לא יכלה שלא להרגיש אשמה על ששפטה אותו מוקדם כל כך. "האם אשר יודע?" היא מצאה את עצמה שואלת. עיניו היו כחולות וסוערות עכשיו,