🌿 נקודת מבט של לוק 🌿
אני עוצר מול הבית, נראה שכל האורות כבויים, ומשאירים את כל הבית בחושך. אני שולף את המפתח מהסוויץ' ונשען לאחור על המושב.
לשנייה אני פשוט נשאר שם, בוהה בבית. זה היה כאילו אני מחכה למשהו, למישהו, שיצא ויצעק עליי שלא הגעתי קודם.
ידעתי שמאוחר, בדקתי את הטלפון שלי קודם לכן. חלק ממני קיווה שרוז נשארה ערה לחכות לי, אבל זעפתי שנייה לאחר מכן על המחשבה הזו.
למה שהיא תדאג כשאני לא הייתי
















