הלם מילא את אינדיגו כשבהתה באחיה החורג. מילותיו הדהדו בראשה, והכל נראה מוגבר. נשימתה האיצה, דפיקות הלב החזקות צלצלו באוזניה כשהעבירה יד בשיערה השחור הקצר. הבעת ההלם שלה הפכה לאט לאחת של כעס.
"אתם שניכם אחים חורגים... וככה זה כבר 8 שנים... זה מגעיל ומבולגן! זה כל כך לא בסדר!" אינדיגו צעקה ונעצה בו מבט, זו הייתה הפעם הראשונה שהרימה עליו את קולה, הפעם הראשונה להתווכח איתו.
"אני יודע שאנחנו, אבל ההורי
















