ארוחת הערב בדיוק הסתיימה, כשאינדיגו ואלייז'ה מקניטים את סקרלט בכל הזדמנות שהייתה להם. ג'סיקה מחייכת וצוחקת יחד איתם ומשאירה את ג'קסון להגן על בתו. "את בתפקיד שטיפת כלים," אמרה ג'סיקה לסקרלט, מעבירה את אצבעותיה בשערה השחור עד הכתפיים. סקרלט בכלל לא נראתה כמוה, בעוד שאינדיגו הייתה כמעט העתק מדויק, לשתיהן אותו מבנה גוף רזה - ג'סיקה בגובה 1.75 ואינדיגו כבר גבוהה יותר מאחותה בגובה 1.75. לשתיהן היה שיער שחור פחם ועיניים כחולות כהות עמוקות. "היא פגעה בעצמה, מותק," אמר ג'קסון והביט באשתו, עיניו נגררות על קימוריה. ג'סיקה הרימה גבה, חיוך משחק על שפתיה, מבלי לפספס את מבטו של בעלה. "היא החלימה," היא אמרה וסקרלט פרצה את פניה. "לפחות יכולת להראות קצת אמפתיה..." היא אמרה, קמה והחלה לאסוף את הכלים, אלייז'ה נשען לאחור וצפה בה. "צריכה עזרה, רד?" הוא שאל. לא היה אכפת לו לבלות איתה יותר זמן - זה אומר שהוא נהנה מהנוף, משהו שהיה באמת רעיון גרוע. הוא בעצם רצה לשאול אותה על זה קודם. למה היא שיקרה לגבי ההתקפה כנוכלת? "אה, כמה מתוק, שנינו יודעים שלא תעזור," היא אמרה וגרמה לו לחייך חיוך רחב. "תלוי למה אתה מתכוון בעזרה, יש הרבה דברים שאני יכול לעזור לך בהם," הוא ענה בחיוך חיוך רחב. ליבה של סקרלט החסיר פעימה, כשאינדיגו הרימה את מבטה מהטלפון שלה. "טוב, אני חושש שאני הולך, דניאל בחוץ ואולי יבלה את הלילה," היא אמרה, ג'סיקה הנהנה. דניאל היה החבר הכי טוב של אינדיגו והומו. לא היה לה אכפת לארח אותו בידיעה שהוא לא מעוניין באינדיגו בצורה כזו. "תהנה," אמר ג'קסון וחייך אליה כשסיים את התה שלו. "האם הוא סוף סוף יצא מהארון?" שאל אלייז'ה והרים גבה. הוא ידע על דניאל במשך שנים - דרך אינדיגו, כי היא הייתה קרובה למדי לאלייז'ה. הילד לא הרגיש בנוח לספר לאף אחד, ובכן, נראה שדברים השתנו. "כן, והחיים מעולם לא היו טובים יותר בשבילו," אמרה אינדיגו בגאווה. סקרלט הביטה בין אלייז'ה לאינדיגו, קצת מקנאה בכך שהם חלקו יותר אחד עם השני מאשר שניהם עשו איתה. היא הטיחה את הכלים בכיור וגרמה לאמה לנהום. "אם אחד מהכלים שלי ישבר, בשם האלה אני נשבעת שאני אסחט לך את הצוואר!" סקרלט התכווצה כשאינדיגו מיהרה מהחדר, ג'סיקה הייתה מפחידה כשהיא כועסת. אלייז'ה רק חייך חיוך ערמומי. "סליחה אמא," אמרה סקרלט כשג'קסון ליטף את שערה של אשתו. "קדימה מותק, בואי נשאיר אותה לבד, היה לך יום ארוך. אני מכיר כמה דרכים לגרום לך להיות קצת יותר רגועה..." הוא אמר, קם והרים אותה, זורק אותה מעבר לכתפו כשהוא נותן לה סטירה חדה לישבנה, גורם לג'סיקה לצחקק ולהסמיק. "מגעיל! תמצאי חדר!" סקרלט התכווצה כשהיא הרימה את שרווליה למעלה ולבשה כפפות. "זאת התוכנית יקירה," אמר ג'קסון בצחקוק, עיניו הכחולות נוצצות משעשוע. "אליהו תעזור לאחותך." "מה שלא יהיה," אמר אלייז'ה כשהזוג עזב את המטבח. זה גרם לסקרלט לגנוח כששמעה צחקוק נוסף מאמה. "זה מעצבן איך אבא גורם לאמא להפוך מזאבה מרושעת לתיכוניסטית מצחקקת," אמרה כשהחלה לשטוף כלים. אלייז'ה קם משולחן האלון הקטן שעמד בצד המטבח, הוא ניגש אליה, עיניו נופלות שוב על התחת שלה. מתי הוא נהיה כל כך סוטה? "אה, כן? אז מה גורם לך להפוך מכלבה סוערת ל-" הוא נקטע כשהיא נתנה לו מרפק חד במותניים, וגרמה לו להתכווץ. היא הייתה חזקה יותר ממה שהוא חשב והוא התרשם שהיא הבינה שהוא היה כל כך קרוב. הוא התקרב בחשאי. היא הסתובבה והביטה בו. "קודם כל אל תקראי לי כלבה, שנית תתרחקי או שבפעם הבאה אני אכה אותך במקום שהשמש לא זורחת!" היא אמרה ופנתה חזרה לכיור. אלייג'ה הרים גבה, מתעלם מאזהרתה. הוא כרך את זרועו סביב מותניה, מועך אותה בין משטח העבודה לגופו השרירי והקשה וגרם לה להתנשף כשישבנה נלחץ על גבריותו הבולטת מאוד. ליבה הלם כשהכוס שלה התכווץ. "מה אתה עושה אלייג'ה?" היא שאלה, קולה יצא מעט רועד. הוא חייך חיוך ערמומי, שואף את ריחה המשכר, אפו מלטף את שערה. "מנסה לראות מה הופך אותך לתיכוניסטית חלשה..." הוא לחש בקול צרוד. הוא שמע את פעימות ליבה הלא יציבות, את אצבעותיו מלטפות את בטנה המתוחה, את שדיה עולים ויורדים... "אלייג'ה..." היא אמרה וניסתה להתרכז, מה הוא עושה? הוא מעולם לא התגרה בה ככה בעבר. כן, הוא היה מושך בשערה, מדגדג אותה, מרים אותה וזורק אותה לבריכה, אבל זה... "סקרלט..." הוא אמר באותו הטון כמוה. שמה נשמע שונה משפתיו, הוא תמיד קרא לה רד, זה נשמע כמעט חושני... היא קפאה כשהרגישה אותו פועם נגדה, מתנשפת כשליבה שלה פועם, היא דחפה אותו הצידה - לחייה הסמיקו קלות. היא הסתובבה ובהתה בו, הוא הסתכל בעיניה, מנסה לא לתת לרגשותיו להיראות על פניו ובלע חזק. עם ההנאה שעברה בו, הצורך בה פשוט גבר. מה לעזאזל קורה לו? למה הוא לא יכול היה להוריד את עיניו וידיו ממנה? "תפסיקי להתעסק..." היא אמרה וחשבה שזה לא הולם, אפילו אם הוא אהב להקניט אותה, זה הפחיד אותה שהיא חשפה את הסוד המעוות שלה ואז מה הוא יחשוב? כשהוא יגלה שיש לה מחשבות מלוכלכות מאוד עליו, אחיה החורג? "זה באמת תענוג לקבל ממך תגובה." הוא אמר, טפח על אפה, תפס את מטלית הכלים שנשענה על הדלפק וחיכה שתתחיל לשטוף. "את באמת הולכת לייבש?" היא שאלה, נמנעת מעיניו הכחולות המהממות כשעלתה שוב לכיור והחלה לשטוף, מרגישה את עיניו עליה. "אבא אמר לעזור." הוא ענה. שערה כיסה את פניה ולא הפריע לו, זה אומר שהוא יכול היה לראות את דמותה בצורה מושלמת. "אז למה שיקרת לגבי התקיפה?" היא נמתחה וחשבה שהוא לא ירפה, זה היה התרמיל שלו, והבטיחות שלו הייתה בראש סדר העדיפויות. "הם היו... חלק מהלהקה הקודמת שלנו, להקה שנמצאת קילומטרים מכאן. הם לא היו צריכים להיות כאן, אני אפילו לא יודעת איך הם מצאו אותנו..." היא אמרה בשקט, שטפה כוס והניחה אותה, הוא הרים אותה והתחיל לייבש אותה, קימוט חרוט עכשיו על פניו הנאים. "למה לעזאזל הם רצו אותך?" הוא שאל בפנים קמטות, הוא ידע מינימום על התרמיל הישן שלהם, אביו פשוט אמר שאביהם היה מתעלל והם צריכים הגנה. "אני לא יודעת אם את יודעת או לא... אבל אבא הביולוגי שלי... הוא היה אלפא - מתעלל, חסר רחמים ואכזר... הוא שנא את העובדה שאמא לא נתנה לו יורש זכר..." היא אמרה, הרגע שלהם מהקודם נשכח כששניהם הרהרו בחומרת העניין. "זה... כמעט חסר תקדים, לאלפא אף פעם אין יורשות... אם לא הילד הראשון, השני יהיה זכר... ויהיה לו כוח אלפא... לעזאזל, אין פלא שהיית ענקית לגמרי." הוא אמר והבין את זה, "את אלפא, אלפא נקבה מזוינת." הוא בהה בפצצה בגובה 1.75 מטר שלפניו, וחשב איך זה בכלל אפשרי. היא לא אמורה להיות מלאת שרירים? כן, היא הייתה חטובה אבל לא בצורה מוגזמת. אולי הכללים היו שונים עבור אלפא נקבה, האם זה בכלל היה קיים? "מה? המומה מדי שאפילו נקבה יכולה להיות אלפא?" היא שאלה, נועצת בו מבט מוטרד, ומסירה סבון על פניו הנאים. "אם לא היית לובשת מכנסיים כל כך צמודים, הייתי תוהה אם אולי את עושה שם קצת ביצים." הוא אמר, חייך חיוך ערמומי והצליף בתחת שלה עם מטלית הכלים, מה שגרם לה לצרוח. הוא גיחך, וזכה למבט נוסף. "אידיוט!" "אבל למה להסתיר את זה? אם הוא מנסה למצוא אותך, אז אנחנו צריכים להיות מוכנים." הוא אמר. "אני יודע... ואני מבין את זה... חשבתי... אם הייתי מבקר ואשאל מה הוא רוצה? אני לא רוצה שאמא תעבור את זה, היא מאושרת עכשיו, ולמרות שהם שרפו את הקשר הזוגי שלהם, הוא עדיין קיים. אני לא רוצה שהיא תעבור את זה, לא בגללי, אני חזק ואני יכול להתמודד עם עצמי, אני-" "וואו, רגע, מכנסיים סוערים, את מתכננת פשוט ללכת לראות את אבא היקר לבד? מה לעזאזל קורה לך?" הוא אמר כשהוא מקמט את מצחו אליה, היא כמעט ייבבה לנוכח כמות הילת האלפא שהתגלגלה ממנו בגלים, היא אולי זאב אלפא אבל הוא היה הרבה יותר חזק ממנה. הוא נאנח וראה אותה מנסה לא להירתע. "אבא יודע שאבא שלך היה אלפא?" הוא שאל, העביר את אצבעותיו בשערו, מנסה לעצור את כעסו ואת הילה שלו. היא הנהנה כשסיימה לשטוף כלים, הורידה את הכפפות, שטפה את ידיה והביטה מהחלון אל הגינה שהוארה בנוחות באורות פיות ופנסים קטנים וצבעוניים באדיבות אינדיגו. "אז אני אבוא איתך, אני אמציא איזה תירוץ." הוא אמר, היא הסתכלה עליו, עיניה התרחבו מעט, הוא רוצה לעזור לה? "וואו... באמת שינית את אלייז'ה... את באמת רוצה לעזור?" היא אמרה, הרימה גבה, הוא השליך את מטלית הייבוש לאחר שסיים לנגב ושילב את זרועותיו. "למה שלא אעזור? זה התרמיל שלי, ולא משנה כמה מעצבן התחת הסקסי שלך, את חלק ממנו." הוא אמר, בטנה רפרפה למשמע דבריו, אך הן גם הותירו אותה מאוכזבת מעט. הסיבה היחידה שהוא עזר הייתה בגלל שהיא הייתה חלק מהלהקה שלו... "הממ..." היא אמרה, מבטיהם נפגשו והדחף לסגור את המרחק חלף במוחו, הוא הסיט את מבטו מקמט את מצחו. "טוב, אני הולך, יש לי דייט." הוא אמר, הוציא את הטלפון שלו, היא הרגישה צביטה של ​​כאב מציפה אותה והנהנה. "בטח," היא אמרה, וחשבה על פיונה ואלייז'ה גרמה לבטן שלה לצנוח. מה שהיה גרוע יותר היה התחושה שקיוותה שיעלמו, עדיין שם, אם לא אפילו יותר ממה שהיו לפני שנתיים. "נעלי את הדלת כשאת יוצאת." היא יצאה מהמטבח מבלי לחכות לתשובה, טרקה את הדלת מאחוריה. אלייז'ה הרים גבה והנהן קלות לעבר הדלת הריקה. הוא תחב את הטלפון שלו בכיסו, עזב את הבית לכיוון בית האריזה שם ידע שפיונה תחכה לו... ---------------- *הערת המחבר: תודה שקראתם, אם נהניתם מהפרק, אנא השאירו תגובה! עקבו אחריי באינסטגרם ב-author.muse*