עיניים כחולות כצבע השמיים נפגשו עם ירוק מרווה. לבה של סקרלט הלם בחזהּ כשאלייז'ה קם לאט, מבטו נודד אל שפתיה האדומות המגרות. הוא ליקק את שפתיו הבשרניות באיטיות, והיא לא פספסה את הפירסינג בלשונו, שגרם לעיניה להתרחב מעט. הוא הכריח את מבטו לסטות, מנסה לא ללכת לאיבוד בריח העוררות שלה. מה לעזאזל הם עושים? הוא הביט במכונית, גבו כעת אליה, שני צמיגים היו מפונצ'רים ולא הייתה שום דרך שהם היו נוסעים בה הביתה. "השתני... נצטרך לרוץ, אני אקשר מחשבות עם מישהו שיאסוף את המכונית והדברים." הוא אמר, מנסה לא להסתכל עליה. "אה, בסדר..." תשובתה הגיעה, נשמעת די רגילה למרות הסערה המטורפת בראשהּ. 'לעזאזל! הוא הריח את העוררות שלי! לא פלא שהוא אפילו לא מסתכל עליי!' היא חשבה בתסכול. היא לא באמת רצתה להשתנות, אבל באמת לא הייתה ברירה אחרת. שניהם השתנו ואלייז'ה שוב הביט בה בהפתעה, זה לא היה רק הפרווה האפורה-לבנה המדהימה שלה שבלטה, אלא היא הייתה גדולה - מעל מטר וחצי גובה. זה היה הגודל של אלפא ממוצע. היא ראתה את מבטו הסקרן. 'איך לעזאזל את כל כך גדולה?' הוא שאל דרך קשר המחשבות. 'מזל?' הגיעה תשובתה הלא כל כך מועילה כשהיא פרצה בריצה ורצה לעבר הבית מהר ככל האפשר. הוא חייך חיוך זאבי, הזאב שלו נהנה מהמחשבה לשחק מרדף עם נקבה. הוא רץ אחריה, התרשם ממהירותה, וכשעקב אחריה, כשהוא מדביק אותה, הוא היה צריך להאיץ את הקצב שלו. זה לא היה כמו לרדוף אחרי זאב רגיל, זה משהו שזאב אלפא יכול לעשות בקלות... הוא צבט אותה בשובבות כשחלף על פניה, וגרם לה להאט לשבריר שנייה, מה שגרם לו לצחוק בראשו. 'מה קרה אדומה?' הוא התגרה. 'אל תתעסק איתי אלייז'ה!' היא השיבה, הסתערה על גבו, נאנחת כשצדה פגעה בו. הוא נאנק כשמעד והעיף את הזאבת מעליו, היא אחזה בצווארו בלסתה ושניהם התגלגלו במורד הגבעה, צוחקים בראשם. 'משחק מלוכלך שם מתוקה!' קולו הלועג הגיע, וגרם ללבהּ לפעום וליבתהּ לפעום שוב. 'הכל הוגן באהבה ובמלחמה, וזו מלחמה!' היא השיבה דרך הקשר כשהוא ליקק את פניה, וגרם לה לנהום. "סיימתם שניכם?" קול גברי הגיע צוחק מכל הלב. שני הזאבים הביטו למעלה וראו שהם הגיעו לגבולות הלהקה ולא אחר מאשר האלפא עמד שם. הזאבים קפצו זה מזה כאילו נתפסו עושים משהו לא בסדר, משהו שרק חצה את מחשבותיהם של שניהם ולא של אף אחד אחר. ג'קסון חייך לבנו. "ברוך שובך הביתה בני." 'שמח לחזור.' אלייז'ה השיב כאשר אחד הזאבים המלווים את האלפא השליך לשניהם כמה בגדים. שניהם לקחו אותם בפיהם והלכו להתחלף מאחורי כמה עצים. לבה של סקרלט דפקה, מה קרה? אלייז'ה מעולם לא היה כל כך... שובב. היא משכה את הטי שחור רחבה שנפלה עד אמצע הירך ויצאה מאחורי העץ, צדה עדיין כאבה, אם כי הדימום פחת. בהיותה זאבת בעלת דם אלפא, היא החלימה מהר יותר מהזאבת הרגילה והיא הייתה בטוחה שאלייז'ה עזר... סומק קל כיסה את לחייה, אבל היא חינכה את פניה לחוסר תחושה לפני שהלכה אל המקום שבו אלייז'ה חיבק את אביו. למרות ששני הגברים היו מעל מטר ושמונים, אלייז'ה היה בבירור הגדול מביניהם. "אה, הנה את? מה קרה למכונית?" שאל ג'קסון כשהניח זרוע סביב כתפה של סקרלט ברגע שהתרחק מאלייז'ה. "ארבו לנו." אמר אלייז'ה במבט חטוף בסקרלט שנמתחה. "מורדים?" אמר ג'קסון בפנים זועפות. "כן!" אמרה סקרלט במהירות, וגרמה לשני האלפות להסתכל עליה. אלייז'ה הרים גבה בתמיהה. 'מה לעזאזל כן?' 'לא עכשיו... בבקשה אסביר אחר כך' היא התחננה דרך הקשר. "הממ, זה מוזר שיש מורדים כל כך קרוב לגבולות הלהקה..." אמר ג'קסון ברצינות. "סתם זאב בודד תועה, אל תדאג, גרמתי להאנק להביא את המכונית והדברים." אמר אלייז'ה, ג'קסון הנהן. "זה הבן שלי." הוא אמר ואז הסתכל על סקרלט, "עכשיו מה דעתך שנלך הביתה, לאמא שלך בהחלט בישלה ארוחה בת חמש מנות." "אתה מכיר אותה אבא, היא אוהבת את המטבח." אמרה סקרלט כשג'קסון נישק את מצחה בעדינות. אלייז'ה צפה בחילופי הדברים עם מעט כעס. הוא מעולם לא הבין מדוע אביו צריך להתייחס לבנות כאילו היו בנותיו שלו... למרות שהוא ידע שהוא מוטה בהתחשב בעובדה שהוא התייחס לאינדיגו כמו לאחותו הקטנה. אם כבר מדברים על הפיקסי... "אלייזההה!" היא צרחה, הסתערה על גבו החשוף של אלייז'ה ונישקה את לחיו. "חזרת!!!" "כן, וכנראה שאני אהיה חירש אם תמשיכי לצעוק לי באוזן!" הוא אמר כשהוא אחז מאחורי ברכיה, נושא אותה בסגנון נשיאת תינוק. "אה, זה בסדר, אני בטוחה שעדיין יאהבו אותך גם אם תהיה חירש." אינדיגו השיבה כשסקרלט הביטה בהם בחזרה. "היי מכשפה, למה יש לך דם מטפטף לך על הרגל?" כל העיניים פנו לרגליה של סקרלט, אם כי מבטו של אלייז'ה פנה קודם כל לירכיה הפנימיות לפני שהבין שדם מטפטף ממותניה. "אה, קצת פצעתי את זה, אני בסדר." אמרה סקרלט כשג'קסון נראה מודאג מאוד. "אוי לא יקירה, זה לא טוב, אלייז'ה לא יכולת להגן על אחותך?" הוא אמר בדאגה, מרים אותה בסגנון כלה, וגורם לאלייז'ה להזעיף פנים ולאינדיגו לגלגל עיניים. "ילדת אבא." היא מלמלה כשג'קסון מיהר לפרוץ בריצה. "אני בסדר אבא, באמת!" סקרלט מחתה, כשעשו את דרכם במורד השביל המתפתל ודרך העצים. אפשר היה לראות את השמיים המעוננים מעט דרך צמרות העצים. "מבקשת תשומת לב." השיב אלייז'ה. השניים באמת עצבנו אותו, הוא שנא את מערכת היחסים שלהם. הוא התגנב על פניהם עם אינדיגו על גבו כשהיא הוציאה לשון לסקרלט. "תתעלמי מהם, אלייז'ה, היא סתם מפונקת." היא אמרה וגרמה לסקרלט להזעיף פנים ולאלייז'ה להנהן בהסכמה לפני ששניהם ברחו לכיוון הבית. ג'קסון הניד בראשו כאשר רוח חדה נשבה, מקלקלת את שיערם של שניהם, וגורמת לסקרלט לנשוף כמה קווצות משערה מפניה. "תתעלמו מהם שניכם." הוא אמר בידיעה שהם תמיד התגרו בה. "למרות שחשבתי שאולי את ואלייז'ה מניחים את ההבדלים שלכם בצד, אבל נראה שלא." "זה לעולם לא יקרה." סקרלט נחרה כשצעדו בשדות הירוקים המתקרבים ליערות המקיפים את אזור הכפר הקטן של הלהקה. ג'קסון צחקק כשהסכים בחוסר רצון. "אחים. מה אני יכול להגיד? שניכם עקשנים." סקרלט לא ענתה כשתחושת אשמה מילאה אותה, היא לא חשבה על אחיה החורג בצורה אחית כלל... --------------------------------- זה היה מאוחר יותר בערב ואחרי שנבדקה על ידי רופא הלהקה, ג'קסון קנה לה בית. היא התקלחה, לבשה זוג טייצים שחורים וחולצת טי סגולה עם צווארון וי. הריח של עוף טרי, תפוחי אדמה צלויים, עוף מטוגן דרומי, פלפלים ממולאים ולזניה הגיעו לחדרה. היא אהבה את הבישול של אמה. זה תמיד הרגיש נחמד כשהמזג אוויר השתנה לרעה. בחוץ ירד גשם שוטף בניגוד לשמיים הבהירים מוקדם יותר. תענוגות מזג האוויר הבריטי היא חשבה בצורה פתטית. היא אהבה את הגשם כל עוד היא הייתה בפנים אבל לצאת בו לא היה הדבר הכי מהנה. היא שמעה את חריקת לוחות העץ מחוץ לחדרה וידעה שמישהו יורד במורד המסדרון, החיסרון של בית בסגנון מסורתי. זה היה בית גדול, הגדול בשטח, עם 6 חדרי שינה, 4 חדרי רחצה, משרד, 2 טרקלינים, חדר משחקים, חדר כושר במרתף, מטבח וחדר אוכל. זה היה בניין לבנים בסגנון אנגלי ישן ונחמד עם חלונות עם מסגרות כהות. "אוי סקאר! בואי תבטאי את נוכחותך האדירה בהכתרה של סימבה!" צעקה אינדיגו. סקרלט עצמה את עיניה ונאנחה תוך שהיא צובטת את גשר אפה. "סתמי את הפה לעזאזל אינדי!" היא צרחה בחזרה, ושנאה את הכינויים של אחותה. "את יודעת שאם היית נפצעת היום בפנים היית נראית עוד יותר כמו סקאר..." קולה של אינדי הגיע מצחקק כשהיא רצה במורד המסדרון. סקרלט יצאה מחדרה לאחר שלבשה זוג עקבי בלוק שחורים. היא לא אהבה ללכת יחפה בבית. אינדי פשוט אמרה שזה בגלל שהיא ננסה. אולי זה נכון, היא הרגישה קצת נמוכה בסטנדרטים של אנשי זאב... היא ירדה במדרגות, אצבעותיה מלטפות את מעקה המרפסת מעץ כהה, ועצרה במקומה כשראתה את הדלת הקדמית נפתחת. משב חזק של אוויר קר נכנס לבית החם, מלווה בריח של אדמה רטובה ובניחוח המתוק של פיונה וויליאמסון. הנערה עמדה נשענת על מסגרת הדלת, לבושה חצאית עור לבנה, חולצת פפלום ורודה בהירה וז'קט עור לבן. רגליה הארוכות השזופות שלה מוצגות לראווה, היא הייתה בת עשרים ואחת מהממת. סקרלט הייתה צריכה להודות בזה עם הגובה שלה, 1.73 מטר, גלים חומים ארוכים והעיניים הגדולות בצבע לוז... אלייז'ה הביט בה בחיוך ממזרי על פניו, ברור שהוא פלירטט, סקרלט חשה פרץ של קנאה עובר בה כשהיא זעפה מעט, הסיטה את מבטה והלכה לכיוון המטבח. "היי סקרלט." אמרה פיונה מחייכת במתיקות, ועצרה את סקרלט במסלולה. אלייז'ה הפנה את מבטו וצנח על האפרסק המושלם שלה, חושב לעזאזל היא הייתה צריכה ללבוש בגדים כל כך קצרים... הטייצים נדבקו אליה כמו עור שני, מעצבים את התחת שלה כל כך סקסית. הוא לא היה רגיל לראות אותה נראית כל כך טוב. סקרלט נשמה נשימה עמוקה לפני ששמה חיוך על פניה והסתובבה. "אה היי פיונה, לא ראיתי אותך שם." היא אמרה וגרמה לאלייז'ה להרים גבה. "באמת? קשה לפספס אותה אדומה... נראית מהממת בכל מקרה..." הוא הוסיף וגרם לפיונה להסמיק ולטפוח על חזהו בשובבות, סקרלט גלגלה את עיניה. "אני יודעת, היא באמת כזאת, אבל זה התחת השמן הגדול שלך שחסם לי את כל הנוף." היא השיבה וגרמה לפיונה לחייך. "התחת הזה רחוק מלהיות שמן, לא היית מסכימה פיונה?" הוא אמר ושיחק עם קווצה משיערה החום הארוך. "בהחלט כל דבר מלבד שמן..." היא אמרה מסמיקה. "אוו כמה חמוד! ובכן, כמה שהייתי רוצה להישאר ולשוחח - אני באמת לא רוצה לדון בתחת של אלייז'ה. בנוסף, אני ממש רעבה." אמרה סקרלט מצליבה את ידיה, ורק גורמת לעיניו של אלייז'ה ליפול על שדיה לשבריר שנייה. פיונה צחקה "אז אני לא אעכב אותך, נעים לראות אותך סקרלט." "ממ.." השיבה סקרלט. "כן, כדאי שתלכי לאכול, התחת הזה בהחלט לא כולו שרירים." הוא גיחך, וגרם לסקרלט להסתובב ולבהות בו לפני שסערה למטבח שהזהיר בברכה. "תתנהג אליה יפה אלייז'ה." אמרה פיונה בנימה פלרטטנית יותר, "אז... נתראה הלילה?" "בטח... נתראה הלילה, תשאירי את החלון שלך פתוח." הוא לחש באוזנה, מנשק את הלסת שלה לפני שהתרחק. פיונה הנהנה לפני שהלכה כשהיא מניעה את הירכיים שלה בכוונה. אלייז'ה הביט בה, חושב שיש לה תחת נאה אבל היה משהו בתחת הבועה הסקסי של סקרלט שגרם לו להתקשות רק לחשוב על זה. הוא הציץ בחלק הקדמי של מכנסיו, התאים אותם וחשב שהוא באמת צריך לפגוש את פיונה הלילה... -------- *הערת מחבר: תודה שקראתם, אם נהניתם מהפרק, אנא השאירו תגובה! עקבו אחרי באינסטגרם בכתובת author.muse*