"את עכשיו שלי," אמרה טריניטי בקול צרוד, כשעיניה נצצו. היא בהתה ברעב בדסגר, שהיה מרוקן ומת לעולם. הוא לא ידע מה עומד לקרות לו עכשיו אם הוא לא יתעורר. "אני אטפל בך, יותר טוב מאחותי."
טריניטי התכופפה ונישקה אותו בברוטליות, היא הרגישה שלעולם לא יהיה לה מספיק מהטעם שלו ותהיה רעבה אליו לנצח. היא שמחה שהתוכנית שלה התנהלה בצורה חלקה, אפילו יותר טובה ממה שדמיינה, כי דסגר הרג את האיש, מה שאומר שאף אחד לא יו
















