"כן ולא," מל השיב בהיסוס, מה שגרם לזואי לנעוץ בו מבט זועם. תחת מבט כה נוקב, הגאמא הוריד את ראשו. "מה שהתכוונתי הוא; לא באתי לכאן כי דסגר אמר לי לבוא, אבל כן, באתי בנוגע לבעיה איתו." "אני יכולה להגיד לך לעזוב?" זואי הביטה בגאמא בעיניים מצומצמות, וליטפה את בטנה בהיסח הדעת. "עוד לא האכלת אותי, איך תוכלי לגרש אותי עם בטן ריקה?" שוב, מל עשה זאת שוב. "למה לא?" זואי שאלה באדישות. "אמרת שאני החבר הכי טוב