זואי הייתה מבולבלת לשמוע קולות של ילדים לא רחוק ממנה, היא ניסתה לפקוח את עיניה, אבל היא הייתה צריכה להתרגל לאור הבהיר מהחלון. היא הרגישה קצת מבולבלת כי גופה היה כל כך חלש, כנראה, זו הייתה התחושה החלשה ביותר שהיא הרגישה. ברגע שהיא הצליחה לשבת, זואי שפשפה את עיניה והסתכלה סביבה. היא כבר לא הייתה בתוך חדר בית החולים הזה יותר. היא הייתה בחדר שינה שהרגיש כל כך ביתי והקשיבה לכמה אנשים שמדברים בחוץ. זואי