זוֹאִי חָשָׁה אֵיךְ גַּלֵּי כְּאֵב רוֹדְפִים זֶה אֶת זֶה וּמְרַסְּקִים אֶת גּוּפָהּ, לְאַחַר שֶׁדֶּסְגָּר דָּחָה אֶת הַקֶּשֶׁר הַמַּתְאִים בֵּינֵיהֶם. הַתְּחוּשָׁה הָיְתָה כְּאִלּוּ מִישֶׁהוּ דָּקַר אוֹתָהּ אֵינְסְפוֹר פְּעָמִים, הַתְּחוּשָׁה שֶׁל הַקֶּשֶׁר הַמְּנֻתָּק בֵּינֵיהֶם שָׁבְרָה אֶת הַלֵּב, כְּשֶׁכִּוְּצָה אֶת גּוּפָהּ קָדִימָה, כִּי לֹא יָכְלָה לִשָּׂא אֶת הַכְּאֵב. "אֲרְרְךְ…!" צָעֲקָה זוֹאִי בְּקוֹל רָם, הִיא חָשָׁה אֵיךְ לִבָּהּ מְדַמֵּם, בְּעוֹד דֶּסְגָּר רַק קִמֵּט אֶת מִצְחוֹ. הוּא חָשׁ אֶת הַכְּאֵב, אֲבָל כְּאֵב הַבְּגִידָה מֵהַמַּתְאִימָה שֶׁלּוֹ מָנַע מִמֶּנּוּ לִגֹּשׁ אֶל זוֹאִי וּלְנַחֵם אוֹתָהּ. זוֹ הָיְתָה הָאִשָּׁה שֶׁאָהַב בְּמֶשֶׁךְ שְׁנָתַיִם הָאֲחוֹנוֹת, מִישֶׁהִי שֶׁהָעוֹלָם שֶׁלּוֹ סָב סְבִיבָהּ, אֲבָל הִיא גַּם זוֹ שֶׁגָּרְמָה לוֹ כֹּה הַרְבֵּה כְּאֵב, שֶׁלֹּא יָכֹל עוֹד לָשֵׂאת אוֹתוֹ. "בְּבַקָּשָׁה, אַל תַּעֲשֶׂה אֶת זֶה, דֶּסְגָּר… מִישֶׁהוּ רִמָּה אוֹתִי!" זוֹאִי אָחֲזָה בְּחָזֶהָ, הַשְּׂמִיכָה שֶׁכִּסְּתָה אֶת גּוּפָהּ נִשְׁמְטָה וְגָלְתָה סִימַן אֲהָבָה עַל חָזֶהָ הַשְּׂמָאלִי. מַרְאֶה זֶה לְבַדּוֹ הִסְפִּיק לוֹ כְּדֵי לָדַעַת שֶׁעָשָׂה אֶת הַדָּבָר הַנָּכוֹן, אַף עַל פִּי שֶׁלִּבּוֹ דִּמֵּם לְנַתֵּק אֶת הַקֶּשֶׁר הַמַּתְאִים בֵּינֵיהֶם. "לֹא אֶבְגֹּד בְּךָ לְעוֹלָם, דֶּסְגָּר, בְּבַקָּשָׁה, תַּאֲמִין לִי רַק הַפַּעַם…" הִפְצִירָה זוֹאִי, דְּמָעוֹת זָלְגוּ עַל פָּנֶיהָ, כְּשֶׁהִבִּיטָה בַּמַּתְאִים שֶׁלָּהּ, אֲבָל רְאִיַּת הַשִּׂנְאָה בְּעֵינָיו רַק פָּגְעָה בָּהּ יוֹתֵר. "לֹא עָשִׂיתִי אֶת זֶה. מִישֶׁהוּ רִמָּה אוֹתִי…" אַךְ, דֶּסְגָּר נֶהֱפַךְ לְחֵרֵשׁ, הוּא צָפָה בַּתְּחִינָּה שֶׁלָּהּ, אֲבָל לֹא שָׁמַע דָּבָר. בְּדִיּוּק בְּאוֹתוֹ רֶגַע, מִישֶׁהִי נִכְנְסָה לַחֶדֶר וְהֵן יָכְלוּ לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹלָהּ הַצְּרִידָנִי כְּשֶׁמָּצְאָה מַרְאֶה מְזַעֲזֵעַ בְּתוֹךְ הַחֶדֶר. "מָה… מָה קוֹרֶה פֹּה?" קוֹלָהּ שֶׁל טְרִינִיטִי הֵד, כְּשֶׁדְּמוּתָהּ הוֹפִיעָה מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת, הִיא הִתְנַדְנְדָה לְתוֹךְ הַחֶדֶר וְאָז מָצְאָה אֶת דֶּסְגָּר וְזוֹאִי עַל הָרִצְפָּה, נוֹעֲצִים זֶה בָּזֶה. "מָה קָרָה לָךְ, אָחוֹתִי?" טְרִינִיטִי הָיְתָה אֲחוֹתָהּ שֶׁל זוֹאִי, הִיא הָיְתָה רַק בְּשָׁנָה מִמֶּנָּה, אֲבָל לְשְׁתֵּיהֶן הָיָה אֹפִי שׁוֹנֶה מְאוֹד וְהֵן מֵעוֹלָם לֹא הָיוּ קְרוֹבוֹת. "אָה! זוֹאִי! לָמָּה אַתְּ לֹא לוֹבֶשֶׁת כְּלוּם?!" טְרִינִיטִי הֵרִימָה אֶת קוֹלָהּ וְאָז עֵינֶיהָ נָעוּ מִגּוּפַת הָאִישׁ הַמֵּת אֶל אֲחוֹתָהּ. "הַאִם אַתְּ… הַאִם שְׁנֵיכֶם… בִּלִּיתֶם אֶת הַלַּיְלָה יַחַד?" הַשְּׁאֵלָה רַק הֶחְמִירָה אֶת דֶּסְגָּר עוֹד יוֹתֵר, הוּא נָהַם בְּקוֹל נָמוּךְ וּמְסֻכָּן, כְּשֶׁקָּם וְלֹא הִתְכַּוֵּן לִרְאוֹת אֶת זוֹאִי שׁוּב. עֵינָיו הָיוּ עַל בִּגְדֵי הָאִישׁ הַמְּפֻזָּרִים עַל הָרִצְפָּה, גַּם הַתַּחְתּוֹנִים וְהַחֲזִיּוֹת שֶׁל זוֹאִי. פִּתְאוֹם, עֵינֶיהָ שֶׁל זוֹאִי הִתְרַחֲבוּ. הִיא נִזְכְּרָה מַה שֶּׁקָּרָה בַּלַּיְלָה הַקּוֹדֵם. "זוֹ אַתְּ," אָמְרָה זוֹאִי בְּקַשְׁיוּת. טְרִינִיטִי נִבְהֲלָה, כְּשֶׁעָצְרָה בְּמָקוֹם. "מָה זֹאת אוֹמֶרֶת, זוֹאִי? אֲנִי לֹא מְבִינָה." "אַתְּ זוֹ שֶׁרִמְּתָה אוֹתִי!" צָעֲקָה זוֹאִי. הִיא רָעֲדָה מִכַּעַס כְּשֶׁזִּכְרוֹנָהּ מֵהַלַּיְלָה הַקּוֹדֵם חָזַר. הִיא לֹא הֶאֱמִינָה שֶׁאֲחוֹתָהּ תַּעֲשֶׂה דָּבָר כָּזֶה לָהּ. "אֵיךְ אַתְּ יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת לִי אֶת זֶה?!" זוֹאִי הֻשְׁפְּלָה כְּשֶׁהֶבְזֵק אַחֲרֵי הֶבְזֵק מִזִּכְרוֹנוֹתֶיהָ חָזְרוּ. "זוֹאִי, עַל מָה אַתְּ מְדַבֶּרֶת? אַתְּ הָיִית זוֹ שֶׁהִתְעַקְּשָׁה לָלֶכֶת עִם הָאִישׁ הַהוּא. הָיִית שִׁכּוֹרָה וְהִזְכַּרְתִּי לָךְ לֹא לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ… אָמַרְתִּי לָךְ לֹא לָלֶכֶת אִתּוֹ…" זוֹאִי חָשָׁה אֵיךְ כָּל גּוּפָהּ רוֹעֵד מִכַּעַס לְשֵׁמַע מָה שֶׁאֲחוֹתָהּ אָמְרָה. זֶה לֹא הָיָה הָאֱמֶת! "טְרִינִיטִי!" זוֹאִי נָעֲצָה בָּהּ מַבָּט מְרִירִי, אֲבָל עָצְרָה אֶת עַצְמָהּ כְּשֶׁדֶּסְגָּר קָם וְיָצַק לָהּ מַבָּט קַר וְחָסֵר רְגִישׁוּת לִפְנֵי שֶׁעָזַב אֶת הַחֶדֶר. הוּא לֹא טָרַח לְבָרֵר אֶת הָעֻבְדָּה וְזֶה הִשְׁאִיר אֶת זוֹאִי מְרֻסֶּקֶת. כַּמָּה מְעַט הָאֵמוּן שֶׁלּוֹ בָּהּ… בֵּינְתַיִם, כְּשֶׁדֶּסְגָּר הָיָה מִחוּץ לַחֶדֶר וּמִחוּץ לְטוְחַ הַשְּׁמִיעָה, הַמַּבָּט הָעָצוּב עַל פָּנֶיהָ שֶׁל טְרִינִיטִי הִשְׁתַּנָּה לְמַבָּט לַעֲגָנִי. הִיא צָחֲקָה בְּגָלוּי עַל אֻמְלָלוּתָהּ שֶׁל אֲחוֹתָהּ. זוֹאִי יָדְעָה אֶת זֶה. הָיָה מַשֶּׁהוּ לֹא בְּסֵדֶר כְּשֶׁטְרִינִיטִי נִסְּתָה לְהִתְקָרֵב אֵלֶיהָ, אֲבָל הִיא הִנִּיחָה אֶת דְּאָגוֹתֶיהָ כִּי הָיְתָה מְאֻשֶּׁרֶת דַּיָּה כְּדֵי לִטְפַּח יְחָסִים עִם אֲחוֹתָהּ, אֲבָל מִי הָיָה מְשַׁעֵר שֶׁתִּתְכַּנֵּן נֶגְדָּהּ בְּקַשְׁיוּת כָּזֹאת. "אָמַרְתִּי לָךְ, כַּמָּה אַתְּ טִפְּשָׁה וְעַכְשָׁו אַתְּ מוֹכִיחָה לִי אֶת זֶה," אָמְרָה טְרִינִיטִי בִּמְשִׁיכַת כְּתֵפַיִם. "אַל תִּדְאֲגִי, אֲנִי אֶטְפַּל בְּדֶסְגָּר הֵיטֵב. אַתְּ יְכוֹלָה לִסְמֹךְ עָלַי בְּכָךְ." נָכוֹן. הִיא רָדְפָה אַחֲרֵי הַמַּתְאִים שֶׁלָּהּ. תָּמִיד הָיָה לָהּ מִשְׁקָע עִם הָאַלְפָא וְעַכְשָׁו עִם דְּחִיָּתוֹ שֶׁל דֶּסְגָּר וְנִפּוּץ הַקֶּשֶׁר הַמַּתְאִים, לֹא הָיָה דָּבָר יָכֹל לִמְנֹעַ מִמֶּנָּה לִרְדֹּף אַחֲרָיו. "כַּלְבָּה!" זוֹאִי הָיְתָה כּוֹעֶסֶת מִדַּי כְּדֵי לְדַבֵּר, הִיא יָכְלָה רַק לְקַלֵּל אוֹתָהּ וּלְקַוּוֹת שֶׁיָּדְעָה עַל זֶה קֹדֶם, כְּדֵי שֶׁלֹּא תַּרְפֶּה אֶת מִשְׁמָרָהּ נֶגְדָּהּ. "כַּלְבָּה?" טְרִינִיטִי צָחֲקָה בְּצַחֲקוּק. "אַתְּ לֹא יְכוֹלָה לִרְאוֹת, מִי דּוֹמֶה יוֹתֵר לְכַלְבָּה בֵּין שְׁתֵּינוּ?" לְאַחַר שֶׁאָמְרָה זֹאת, טְרִינִיטִי הִסְתּוֹבְבָה וְעָזְבָה אֶת זוֹאִי לְבַדָּהּ בְּתוֹךְ הַחֶדֶר, אֲבָל לֹא הַרְבֵּה אַחֲרֵי זֹאת, וִין, הַבֵּטָא, נִכְנַס לַחֶדֶר לְנַקּוֹת אֶת הַבָּלָגָן שֶׁהָאַלְפָא יָצַר עִם שְׁנֵי לוחֲמִים בְּגֵרָר. הוּא הִבִּיט בְּזוֹאִי בְּאִפָּסִיּוּת. "אֲנִי לֹא מַאֲמִין שֶׁתַּעֲשִׂי אֶת זֶה לָאַלְפָא," אָמַר בְּבִזָּיוֹן. זוֹאִי חָרְקָה שִׁנַּיִם. הִיא לֹא יָכְלָה לַעֲנוֹת לַמִּלִּים הָאֵלֶּה כִּי אַף אֶחָד לֹא הֶאֱמִין לָהּ וְאִם הָיְתָה מְנַסָּה, הָיְתָה נִרְאֵית רַק כְּמִישֶׁהִי נוֹאֶשֶׁת כָּל כָּךְ, כְּאִלּוּ הִרְגִּישָׁה אֲשֵׁמָה עַל מַשֶּׁהוּ שֶׁלֹּא עָשְׂתָה. לָכֵן, זוֹאִי הִנִּיחָה לוֹ לְהִבִּיט בָּהּ בְּבִזָּיוֹן. "לֹא עָשִׂיתִי אֶת זֶה. טְרִינִיטִי רִמְּתָה אוֹתִי." "עִם הָרְאָיוֹת הָאֵלֶּה, אַתְּ עֲדַיִן מְנַסָּה לְהַכְחִישׁ אֶת זֶה?" וִין נִעֲנַע בְּרֹאשׁוֹ בְּחוסֶר הֶאֱמִינוּת. "שֶׁיִּהְיֶה לָךְ קְצָת כָּבוֹד וּתְבַקְּשִׁי סְלִיחָה עַל הַטָּעוּת שֶׁלָּךְ, אַתְּ כְּבָר לֹא יַלְדָּה. אַתְּ לֹא יוֹדַעַת כַּמָּה דֶּסְגָּר טִפֵּחַ אוֹתָךְ וְזֶה מָה שֶׁאַתְּ נוֹתֶנֶת לוֹ בִּתְמוּרָה?!" אַף עַל פִּי כֵן, זוֹאִי קָמָה, הַשְּׂמִיכָה עֲדַיִן הֵגִינָה עַל גּוּפָהּ הָעֵירֹם, כְּשֶׁלָּקְחָה אֶת שִׂמְלָתָהּ וְהָלְכָה לְכִוּוּן חֶדֶר הָאֲמַבָּטְיָה. לִפְנֵי זֹאת, הִיא שִׁגְּרָה אֵלָיו מַבָּט, הִיא נִגְעֲלָה מֵהַהַאֲשָׁמָה שֶׁלּוֹ. וִין נִרְתַּע כְּשֶׁרָאָה אֶת הַמַּבָּט הַזֶּה. זוֹאִי נִרְאֲתָה כֹּה עַזָּה. גַּם אִם לֹא אָמְרָה דָּבָר נוֹסָף.