מורגן דניקה מחכה לנו מחוץ לבניין שלנו. "תגלי מה לעזאזל קרה. אני רוצה תשובות, ואני רוצה אותן מהר," אני נוהמת לעברה, והיא מהנהנת בראשה כשהיא מסתובבת על עקביה. אני פותחת את הדלת בחוזקה למרפאה, וכל הראשים נסובים לעברנו כשאנחנו נכנסים. אני לא רואה את זה כי העיניים שלי נשואות לבק. שני חברים מהיחידה של ג'יילן מחזיקים אותו, ואני יכולה לשמוע את הזאב שלו נוהם כשאני מתקרבת אליהם. "בק, תרגע," אני צועקת כשאני