מורגן התעוררתי הבוקר מוקדם, ואחרי שהתלבשתי, יצאתי לריצה בשטח — ריצה שאני עושה בכל בוקר. כל מי שאני חולפת על פניו מחייך אליי או מברך אותי, ואני מחזירה טובה תחת טובה בכל פעם. אני רצה חזרה לבניין ושומעת קולות שמגיעים מהסלון, אבל אני יודעת שאף אחד מהקולות לא שייך לחברי הצוות שלי. אני עוצרת בפתח כדי להסתכל על הזכרים שמאכלסים את הסלון. "בוקר טוב," אני אומרת כדי למשוך את תשומת לבם, ואני רואה מבטים נרגזים בעיניהם. נראה שהם לא אוהבים מצטרפים חדשים. חבל בשבילם — אני לא הולכת לשום מקום. כדאי שהם יתרגלו לראות אותי בסביבה. "הם גרועים מנייג'ל," אמרה רוטנת בראשי, והיא צודקת. נייג'ל היה חמור, אבל לפחות הוא היה מחזיר את הברכה שלי. בלי לומר מילה נוספת, אני עולה במדרגות כדי להתקלח, ואז מתלבשת במדים הסטנדרטיים שלי בפעם האחרונה. אחרי היום, אני אלבש מדים של מפקדת, ואראה לכל מי שאני פוגשת מי אני בתוך היחידה שלנו. קפטני הצוות שלי יקבלו גם הם מדים נוספים. אני יורדת במדרגות ורואה את חברי הצוות שלי מחכים לי, וכולנו יוצאים לאכול ארוחת בוקר. אני שמה לב שהצוות השני כבר לא בסלון. "כשנחזור, נדון בצוותים ונעבור לצד שלנו בבניין. הצד הימני של הבניין יהיה הבית שלנו מכאן ואילך. הצד השמאלי שייך למפקד ג'יילן וליחידה שלו," אני אומרת, ואני רואה כמה זכרים ונקבות מחייכים. "בוא נראה כמה מהר אני יכולה להכניס את המפקד ג'יילן למיטה שלי." "אני מקווה שבצוות הזה יש כמה נקבות שמוכנות לכך." אני שומעת בראשי ושואלת את אמרה אם אני משתגעת, אבל היא אומרת לי שלא. אני מנענעת בראשי כדי לנקות את מחשבותיי ועוקבת אחרי הצוות שלי לבניין הראשי כדי לקבל ארוחת בוקר. אנחנו עומדים בתור במזנון, ואני מצביעה לאחרים על המקום שבו נשב מעכשיו. כמו כל יחידה, יש לנו שולחן משלנו בחדר האוכל. כל יחידה יושבת לאורך החלק החיצוני של חדר האוכל, וכל סטודנט או חבר שנמשך יכול לשבת בשולחן באמצע חדר האוכל. השולחן שלנו ממוקם ליד כמה חלונות מהרצפה עד התקרה. במהלך ארוחת הבוקר, כולנו מסתכלים סביב על היחידות האחרות, ואני שמה לב שיש לי את היחידה הגדולה ביותר. לרובם יש חמישה צוותים — היחידה שלנו היא היחידה היחידה שיש לה שישה צוותים. אני חונקת חיוך כשאני רואה את המפקדים האחרים מגיעים לאותה מסקנה. עד שאנחנו יוצאים מחדר האוכל, המפקד ג'יילן נכנס עם היחידה שלו. אני רואה אותו מסתכל על כל חבר ביחידה שלי. אני בספק אם הוא יוכל להבין מי המפקד. הזקן לארסון מחכה לנו מחוץ לחדר האוכל, והוא מוביל אותנו לעבר הספרייה, שם נשבע את שבועתנו. הזקן אמט ידקלם את השבועה, וכל שעלינו לעשות הוא לומר, "כן, אני אסכים" או "כן, אני עושה זאת" אחרי כל שאלה. ישנם שמונה זקנים שעומדים סביבנו כדי לוודא שכולנו עונים — וכדי לחשוף את אלה שמנסים להימנע מלענות. אמרה נמצאת בחזית ובמרכז; היא רוצה לראות כיצד חלק מהיחידה שלי יגיבו לשבועה. הזקן אמט מתחיל לדקלם את השבועה, ובכל פעם, כולם עונים פה אחד — כלומר, עד לחלק האחרון של השבועה. "האם אתם מבטיחים להימנע מלקיים יחסי מין עם חברי היחידה שלכם ועם אלה של יחידות אחרות — למעט מציאת בן/בת הזוג הגורלי/ת שלכם ביניהם?" כמעט כולם מגיבים ב"כן, אני עושה זאת," ואני מיד יודעת מי לא הגיב. חמישה מחברי היחידה שלי נקראים לעבר הזקן אמט, והוא שואל אותם מדוע הם לא ענו, כשכל אחד מהם אומר שהם לא ציפו שזה יהיה חלק מהשבועה. "זה חלק מהשבועה מכיוון שההיסטוריה לימדה אותנו שמערכת יחסים שנשברה גורמת לצרות בתוך או בין יחידות," הוא מסביר. הוא חוזר על החלק האחרון של השבועה, וכל החמישה עונים ב"כן, אני עושה זאת" כפי שכולנו עשינו. אני אוודא שהם מבינים את ההשלכות אם הם יפרו חלק מהשבועה. כולנו מקבלים את המדים החדשים שלנו לפני שאנחנו חוזרים הביתה, ואני אומרת לכולם בדרך להניח אותם על מיטותיהם לפני שנחלק את הצוותים. אני והחברים שלי הם היחידים בתוך הבניין, ואני מחכה בסלון שכולם יגיעו. אני רואה שכמה יושבים יחד — אלה שהחליטו שהם יהפכו לחלק מהצוות של קפטן צוות — והשאר פשוט יושבים בכל מקום שיש בו מקום פנוי. לוקח בערך חמש עשרה דקות עד שכל אחד מהם שקט, ופלורה היא זו שמתחילה לדבר. "כבר בחרתי את חברי הצוות שלי, אז למה שלא אתחיל בהכרזה על הצוות שלי?" היא שואלת, אבל אני רק מנענעת בראשי. למרבה המזל, היא חכמה מספיק כדי לסתום את הפה, ואני תופסת את הטאבלט כדי להעלות את רשימת הצוותים שהכנתי. "עברתי על כל התיקים שלכם והגעתי למסקנה שלכל אחד מכם יש בעצם מוח," אני אומרת, וכולם צוחקים. "אני מתכוונת שכולכם תוכלו להבין את הנימוקים שלי כשאסביר איך הגעתי להחלטות שלי. כדי להקל קצת, אני רוצה לבקש מכם להשוות את היחידה שלנו ללהקה. "חברי להקה צריכים לענות לאלפא, אבל אם אלפא היה צריך לדבר עם כל חבר אחד אחד, זה ייקח לנצח. מסיבה זו, רק אדם אחד יענה לאלפא. מה שבעצם אומר שלאלאפה יש צוותים שונים ברחבי הלהקה שלו, והוא צריך לוודא שכל צוות בתוך הלהקה שלו הוא הטוב ביותר שהוא יכול להיות." אני מסבירה, ואני רואה את כולם מהנהנים בראשיהם. "פלורה, האם אי פעם צפית בלוחמים בלהקה שלך מתאמנים?" אני שואלת אותה, והיא עונה שכן. אני שואלת אותה אם אי פעם הטילה ספק בהחלטת הלוחם הראשי שלהם לגבי צימוד צוות, והיא עונה בחיוב. "את יכולה להסביר לכולם למה הטלת בו ספק?" אני שואלת אותה. היא מסבירה שצימוד אחד בלט לה. "אחד מהם חזק מאוד ויכול להפיל כל נוכל שהוא מתמודד איתו, אבל השני יכול להילחם, אם כי הוא לא תואם למישהו גדול יותר," היא אומרת. אני שואלת אם לחלש יותר יש חוזקות אחרות, והיא משיבה שהוא טוב יותר בזיהוי החולשה של יריב. "פלורה, בדיוק בגלל זה הם שודכו. לאחד יש את הכוח להפיל את יריבו, בעוד שהשני יכול לזהות את החולשה. יחד, הם יוכלו להביס יריבים מרובים על ידי עבודה כצוות. לבד, הם אולי יצליחו אחד או שניים, אבל בסופו של דבר, סביר להניח שהם יפסידו," אני מסבירה. אני רואה את ההבנה עולה על פניה של פלורה. "אני חושבת שכולנו מבינים מה את מנסה לומר, מפקדת. אני אקבל את מי שתשבצי לצוות שלי," אומר אנזו. שאר קפטני הצוות מהנהנים בהסכמה. אני מתחילה עם הצוות של פלורה, ואחד אחד, הצוותים עוברים את החדר עד שנותרים רק ארבעה חברים. "חיה, סקיילר, דניקה ופיית' — אתן תהיו בצוות שלי. אני אסמוך על ארבעתכן שתעזרו לי להדריך את היחידה הזו. אני מצפה שתראו לי שאתן ראויות להיות בצבא המלך. אם אתן נתקלות בבעיות כלשהן, אני רוצה שתבואו אליי לפני שאצטרך לדווח עליכן למלך," אני אומרת, בידיעה שרובם יבואו אליי במידת הצורך. כבר בדקתי את האגף שלנו. כמפקדת, אני אתגורר בקומה העליונה. הקציתי את הקומה התחתונה לפלורה ולצוות שלה מכיוון שחמשתם ישנים קלים. יחד, הם יקימו חזית איתנה נגד כל פולש, ויעניקו לשארנו זמן להגיב. פלורה נראית מופתעת כשאני מסבירה את הנימוקים שלי, אבל כשהיא מסתכלת על הצוות שלה, ההבנה מתיישבת. "אנחנו לא נאכזב אותך, מפקדת," היא אומרת לפני שהיא מנחה את הצוות שלה למגוריהם. ארבעת הצוותים האחרים משובצים לשתי הקומות שמעל הצוות של פלורה. הצוות שלי ואני עולים לקומה העליונה. הקומה העליונה מכסה את כל הצד של האגף שלנו. יש סלון, מטבח ומשרד בצד שמאל של המדרגות, בעוד שהחדרים שלנו נמצאים בצד ימין. פיית' פותחת את דלתות חדרי השינה ולאחר שבדקה את כולם, היא אומרת לי לקחת את החדר האחרון מימין. היא משבצת את חיה לחדר ממול לשלי, את סקיילר לחדר לידי, ושואלת את דניקה איזה חדר היא רוצה. דניקה בוחרת את החדר ליד חיה, ומשאירה את החדר ליד סקיילר לפיית'. כולנו הולכים לחדרים שלנו כדי לפרוק את החפצים. פלורה מקשרת אותי כדי ליידע אותי על הסלון והמשרדים הפרטיים ליד מגוריה. אני אומרת לה שניפגש בסלון הפרטי שלנו מאוחר יותר כדי לעבור על לוח הזמנים שלנו לאימונים ולהשכלה.