מייזי הסתכלה עליה בזרועות שלובות. "למה שלא תפני את השאלה הזו שלך לחבר שלך? למה את שואלת אותי את זה?" 'זה נשמע ממש מגוחך. היא גורמת לזה להישמע כאילו חטפתי לה את הגבר.' פניה של ווילו החווירו מרוב זעם. "מייזי ונדרבילט, את לא תתגאי בעצמך לאורך זמן, רק תחכי!" היא הניפה את זרועה ועזבה אחרי שהשאירה מאחור איום כזה. מייזי צמצמה את עיניה כשנעצה מבט בווילו שעזבה את המקום. 'מי תהיה המנצחת בסוף? זה עדיין לא ידוע.' במשרד של מייזי… מייזי ישבה מול המחשב וגלשה באינטרנט, ולפתע נכנסה עובדת בבהילות. "גברת זורה, משהו קרה!" מייזי הרימה את ראשה ברוגע כשראתה שהיא כל כך עצבנית. "מה קרה?" "כמה לקוחות קנו את התכשיטים שלנו בחנות וגילו שכולם מזויפים. הם עקבו אחר מקור התכשיטים לחברה שלנו ונמצאים עכשיו בבניין המשרדים שלנו. העובדים של מחלקת הרכש אמרו שהחומרי גלם נרכשו לפי ההזמנה שלך." אחרי שסיימה להסביר, מייזי הורידה את עיניה, כיבתה את המחשב וקמה. "בואי נלך לראות." במבואה, האורחים המועטים, שהגיעו למשרד בזעם בגלל התכשיטים המזויפים, עוררו מהומה. "תכשיטי ואנה נמצאים בעסק כבר עשרות שנים, ובכל זאת אתם מייצרים זיופים. אתם עדיין רוצים להיות בעסק?" "צמיד הפנינים הזה עולה כמה אלפי דולרים. הלכתי לחנויות אחרות כדי לבדוק אותם וגיליתי שהם פנינים מזויפות. אתם מנסים לרמות את הלקוחות שלכם רק בגלל המוניטין שלכם עכשיו?" גברת השליכה את הצמיד על השולחן בהתרגשות. "נראה אם עסק התכשיטים שלכם ישרוד כשאחשוף את העניין הזה לציבור!" ווילו והמזכירה שלה יצאו מתוך הקהל. היא ניגשה אליה וניחמה אותה בחיוך. "גברת, תירגעי. כבר תקשרנו עם מחלקת הרכש שלנו. חייבת להיות איזושהי אי הבנה בעניין הזה." "אי הבנה?" הגברת הצביעה על קופסת הצמיד. "תסתכלי על זה! זה נקנה בבירור בחנות שלך, ועדיין יש לי את הקבלה מהחנות שלך. הראיות הן חד משמעיות!" ווילו הייתה מאוד רגועה. "גברת, מעולם לא נמצאו המוצרים שלנו כרמאות. חייבות להיות כמה בעיות עם החומרים של הספק. אל תדאגי, אני אשאל את המעצבת שלנו לגבי מקור החומרים שלנו כשהיא תהיה כאן. אם יתגלה שזה מזויף—" "אני אכפיל את הפיצוי." קולה של מייזי נשמע, ומבטם של כולם נפל עליה, שהגיעה למקום באיחור קל. מייזי הלכה לדלפק, הרימה את צמיד הפנינים והעיפה בו מבט. "אלה אכן פנינים מזויפות." "את רואה, אמרתי לך שזה מזויף!" הגברת נעשתה אפילו יותר בטוחה בעצמה. ווילו הסתכלה עליה, "זי, את הזמנת את כל החומרים האלה, ומחלקת הרכש גם רכשה את החומרים לפי פתק ההזמנה שנתת, אבל למה יש זיופים?" אחרי שווילו סיימה לדבר, המזכירה מאחוריה הוציאה את ההזמנה שהיא קיבלה ממחלקת הרכש ומסרה אותה למייזי. מייזי עברה במהירות על הפתק וחייכה. "זה אכן פתק ההזמנה שמסרתי להם." "זי, עשית את זה כדי להרוס את המוניטין של ואנה? את מרמה את הלקוחות שלנו!" הגברת נעצה מבט במייזי. "את זו שרכשה את הזיופים האלה? את כל כך רעה. למה לפתוח חנויות? תחזירי לי את הכסף שאיבדתי!" "כן, תחזירי לה!" "אם לא תתני לנו הסבר היום, אנחנו נביא את העניין הזה לבית המשפט, ונגיד שתכשיטי ואנה מוכרים תכשיטים מזויפים כדי להונות לקוחות!" ווילו התגאתה בסתר. 'מייזי, נראה איך תצליחי להישאר בוואנה!' "מה קורה הפעם?" נולאן וקווינסי הופיעו בקהל. ווילו ניגשה אליו בעוגמת נפש ברגע שראתה את נולאן. "נולאן, מצאנו שוב זיופים בוואנה, אבל זי אחראית לרכישת יהלומי הגלם וחומרי הגלם הפעם." כשראתה את נולאן, הגברת התקדמה בחיפזון והתלוננה, "מר גולדמן, אתה אולי לא יודע את זה, אבל קניתי פנינים מזויפות מוואנה באלפי דולרים. אז בבקשה תנמק לי את זה. זו חברת תכשיטים ענקית, מותג שקיים כבר עשרות שנים, אז איך היא יכולה למכור תכשיטים מזויפים כדי להונות לקוחות?" מבטו של נולאן היה נעוץ במייזי. הוא הלך לעברה ואמר בטון קר, "את אחראית לרכישת חומרי הגלם. תני להם הסבר."