אחרי מספר דקות של סבל צרוף, כל חברי הצוות סוף סוף יצאו. מייזי הרימה את היד שנולאן החזיק בה באדישות ושאלה בחיוך מעט אירוני על פניה, "מר גולדמן? יש לך תאוות לדברים מרגשים כאלה?" נולאן הסתכל עליה לרגע, עיניו קרות מעט. "אז את רוצה לחוות משהו יותר מרגש?" הבעת הפנים של מייזי השתנתה מעט. 'האיש הזה לא יעז...' נולאן הסתובב בפתאומיות, הושיט את ידו ונשען עליה על הקיר, כשהוא כולא אותה בזרועותיו. "מר גולדמן, א