דייזי הפנתה את ראשה להסתכל עליו. "גם אנחנו ראינו גבר שמאוד דומה לנו." "אה?" אביו של נולאן בדיוק עמד לשאול את שאלתו כששמע את הברכה הקולנית של שומר הראש שעמד ליד הגינה. "יום טוב, מר גולדמן." נולאן צעד ישר לתוך הביתן. הוא הציץ בשני הילדים שישבו ליד אביו ואמר לבסוף, "אבא, איך יכולת להביא את הילדים האלה לכאן בלי לשאול?" "ולמה שאני לא אוכל? הילדים האלה נראים בדיוק כמוך, אז הזמנתי אותם להיות אורחים שלי.