דנקן היה קצת מודאג ממה שאדירה עשתה; הוא לא היה בטוח איך לגשת לנושא. הוא גם לא היה לגמרי בטוח אם הוא רוצה לדעת - הזאבה הקטנה והמתוקה שלו, שהייתה כולה הבנה וטוב לב, פשוט הרעילה אדם למוות. הוא נאנח אנחת רווחה גדולה ופתח את הדלת לחדריהם. אדירה חיכתה לו שם; היא טפחה על המושב בספה לידה. היא חיכתה לו וידעה שהוא ירצה תשובות בלי להתייעץ עם הזאבים שלהם. הוא התיישב בצד השני של הספה וטפח על ברכיו; היא הניחה א