"אני בודק את זה. זה אמור להיפתר בימים הקרובים." ניצוץ של שמחה הבהב בעיניה של לוצ'יה. "תודה, אבא!" "אל תחגגי מוקדם מדי. אם יהיה פעם הבאה, אני לא אתערב," הזהיר קלמנט בחומרה. "הבנתי. אני אחזור לחדר שלי לישון עכשיו. גם אתה צריך לנוח," ענתה לוצ'יה, כשפנתה ללכת. בדיוק כשפנתה, קלמנט דיבר שוב בקול מאיים. "לוצ'יה, עדיף שלא שמעת משהו שלא היית צריכה לשמוע. אל תצפי שאני אתעלם מקשרי משפחה אם עשית את זה." לוצ'י